משאת בנימין קצו

סגי ליה בתענית שבצום גדליה שהוא למחרתו. וכן מצאתי בחיבור ב"י בטור א"ח סימן תקס"ח שכתב דהמתענה בערב י"כ תענית חלום שצריך להתענות תענית אחר לתעניתו שהרי היא מצוה לאכול בו עכ"ל הרי לך שאפי י"כ שיום סליחה וכפרה הוא ואפי' הכי צריך למיתב תענית אחר ק"ו בנ"ד בי"ז בתמוז שהתענית הזה אינו משום סליחה וכפרה שאין לומר שיעלה לו התענית הזה גם לכפרה. צד ואשר בא בשאלה כלי גללים ששנינו בכמה מקומות ובפרט בסדר טהרות מהו פירושו: דע שרש"י ז"ל פירש בפ"ק דשבת דף י"ו שהוא אבן שיש והוא לשון הפסוק דעזרא נדבכין די אבן גלל ודכוותא פרק אין מעמידין מכתבא גללא בזע ודומה לו בהרבה מקומות בתלמוד וכה"ג כתבו התוס' בשם ר"ח ריש פ"ק דב"ק גבי כאשר יבער הגלל עד תומו אבל הרמב"ם ז"ל בפרק עשירי דמסכת כלים אמתניתין אלו כלים מצילין בצמיד פתיל כלי גללים וכלי אבנים וכו' כתב דפירש זה לא יתכן דא"כ לא איצטריך ליה לתנא לאשמועינן כלי גללים דהא בכלל כלי אבנים הם ופירש הוא ז"ל דכלי גללים הם כלים העשוים מרפש בקר והעפר ויהיה פירש גללים לשון זבל וצואה לשון פסוק דיחזקאל והיא בגללי צואת האדם וגו' וכמוהו רבים במקרא על פגרי גלוליכם גלולי בית ישראל ורש"י עצמו חזר מפירושו שהרי בפ' במה אשה ד' נ"ח אמתניתין דמסכת כלים כלי אבנים כלי גללים וכלי אדמה אין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים שם פירש רש"י כלי גללים צעיפי בקר שעשה מהן כלי וזהו כדברי הרמב"ם ז"ל דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: צה יפה נוף. אין בו שמין ודוף בהבלו נשרף כל עוף הלא הוא אהובי ניני בן בתי סיני ועוקר הרים. כה"ר פייבל יצ"ו ואתה שלום וביתך שלום וכאל"ש. מעשה אצבעותיך קבלתי אמרות טהירות בהירות ומאירות נוצצות כעין קלל מפתח פיך פתח בחכמה בטור ח"מ בסי' מ"ח בדברי הרב ב"י שהקשה לשאול על הטור כמה שהשיג ער הרמ"ה וכתב ואיני מבין מה יועיל שילוש שטרות לענין שובר וכו' והקשה הב"י לא ידעתי למה לא הבין רבינו דברי הרמ"ה שהרי בדין שכתב רבינו לקמן אשכחן שמועיל שילוש שטר לענין שובר וכו' והנה על זה פקחת עיניך וחכמה יתירה נתוספה בך להראות כבוד גדלך ועומק לבבך שזה שהקשה הב"י לאו קושיא היא והראיה שהביא לאו כלום היא וזה לשונך אשר כתבת. וק"ל מי יאמר לו שלקמן מועיל שילוש שטר דלמא אין הכי נמי בלא שילוש השטר נמי הורע כחן של שטרות משום שובר שנמצא וגם נמצאו בין שטרות קרועים ואין צורך כלל לענין זה שילוש אבל נפקא מינה מהשילוש שאם לא היה השילוש לא הלוה להם מפני שאחר אין יכול להוציא עליהן שכל אחד יאמר לא עלי נכתוב שטר זה כמו שכתב רבינו לעיל סעיף י"ב בסי' זה ע"כ דבריך ועם היות שקושיא שלך חזקה היא בתחלת ההשקפה אך לא היה לך להקשות בלשון דלמא דהא לאו דלמא הוא אלא מוכרח דהא אם אפילו כשהושלש השטר לא יועיל לגבי שובר והורע הכח של שטרות כל שכן וק"ו הוא שאם השטר אינו משולש לא יועיל לגבי שובר וא"כ עדיפא היה לך להקשות דמאי סלקא אדעתא דהרב ב"י ומה עלה על לבו להביא ראיה שיועיל השטר משולש לענין שובר ממקום שכתב הטור בהדיא אינו מועיל ולא די שאינו ראיה כלל אדרבא סתירה הוא לדבריו וקושיא זו חזקה היא בתחלת העיון אמנם אחר העיון והדקדוק היטב יראה וימצא שדברי הרב ב"י נכונים ומחוורים וחלילה לנו לחשוב מחשבית על הרב הגדול שמימיו אנו שותין ולעשותו תוהא ושוגג במלתא דאפילו דרדקי דבי רב לא טעי. ונראה שהרב ב"י דקדק מה שכתב הטור דהורע כחן של שטרות מטעם שנמצאו ב' השטרות בין שטרותיו של מלוה הקרועין ומשמע בהדיא דאם לא נמצאו בין השטרות הקרועין שאז מועיל השטר גבי שובר זה ולפיכך בנדון של הרמ"ה שהשטר המשולש הוא ביד המלוה ולא בין השטרות קרועין ופרועים שפיר מועיל השטר משולש ויד בעל השובר על התחתונה כך נראה לי לפרש דברי הרב ב"י ז"ל עם כל זה יש לתמוה על הב"י דמה