משאת בנימין קצה

להתקטט בטבעות ובתכשיטים עכ"ל וכה"ג כתב שם גם הרא"ש וז"ל מותר להתקשט בחצר וכן נמי בר"ה שאין רחבה י"ו אמה ואין מפולשין משער לשער ואינו אלא כרמלית עכ"ל הרי בהדיא שהתוספות והרא"ש שתופסין דברי רש"י עיקר אפ"ה לא רצו להתיר לנשים להתקשט בר"ה הרחבים י"ו אמה אף שאין ס' רבוא בוקעין בו ואם כן אנן נמי איך יעלה על דעתינו להתיר טלטול במבוי עקום בלא תיקון מאחר שהמבואות מפולשין י"ו אמה ואע"ג שהרא"ש בפרק אין צדין גבי נכרי שהביא דורון לישראל כתב ואין לחוש שמא הביאו הנכרי דרך ר"ה דלא שכיח האידנא ר"ה דס' רבוא בוקעין בו הרי שלא חשש הרא"ש אלא לס' רבוא בוקעין ולא למבואות הרחבים י"ו אמה וא"כ דבריו סותרין זה את זה י"ל דהרא"ש ז"ל מיקל הוא לגבי י"ט באין צדין ומחמיר הוא לגבי שבת בפרק במה אשה אי נמי התם בפרק אין צדין לא התיר שום מעשה לישראל אלא שלא רצה לאסור הדורון בשביל חשש שמא הביא דרך מבואות הרחבין י"ו אמות מאחר דלרש"י לאו ר"ה היא אבל להתקשט לנשים להתיר בר"ה הרחבים י"ו אמות יש להחמיר אפילו אין ס' רבוא בוקעין בו סוף דבר מבואר היטב שאפילו המקילין לא רצו להתיר לנשים להתקשט בשבת במבואות הרחבים י"ו אמות אף בדליכא ס' רבוא בוקעין בו וק"ו אנן דיש לנו לילך אחר דברי המחמירין שדבריהם עיקר ואין לנו לסמוך על דברי המקילין כלל ולהתיר טלטול מבוי עקום בלא תיקון כי המקילין עצמן לא סמכו על דבריהם לענין הלכה למעשה אמנם עיר המוקפת חומה ויש לה דלתות ודלתותיה ננעלין בלילה אעפ"י שיש באותה עיר שווקים ורחובות י"ו אמות וס' רבוא בוקעין בו בכל יום אין לה דין ר"ה וכדאמרינן בפ"ק דעירובין ירושלי' אלמל' דלתותיה ננעלו' בלילה חייבין עליה משו' רה"ר וכ"כ כל הפוסקי' דכל עיר שדלתותיה ננעלין בלילה אין לה דין ר"ה אבל כשאין ננעלות בלילה אלא הם ראוין לנעול בזה הוא פלוגתא דרבוותא דיש אומרים דצריך שיהו דוקא ננעלין בלילה ויש אומרים כיון שהם ראוין לנעול כננעלין דמי ומחלקותן מבואר בטור א"ח ובב"י סימן ס"ד וכיון שבאותן המקומות אין ר"ה גמורה אין צריכין תיקון במבוי עקום שלהם ואפשר שמזה נשתרבב המנהג אפילו במקומות שיש להן ר"ה כגון היכא שאין להם היקף חומה או אין דלתותיהם ננעלות בלילה שכיון שראו כן במקומות שיש להם דלתות ננעלות והקיף חומה מהם למדו לעשות כן בכל מקום ולא ידעו שאלו אין להם ר"ה גמורה ואלו יש להם ר"ה גמורה לכן בכל מקום ומקום שאין היקף חומה ודלתות ננעלות בלילה חייבים לתקן כראוי בראשי המבואות ובעקמומותיהן כדי מבוי עקום וכן במבוי העשוי כנדל נאם בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: צג שאלה תענית חלום בשבת ולמחרתו י"ז בתמוז אי צריך למיתב תענית לתעניתו אחר י"ז בתמוז או נימא דסגי ליה בהאי תענית שמתענה בי"ז בתמוז דתענית זה עולה לכאן ולכאן. תשובה יראה לפי הסברא דצריך להתענות תענית אחר בי"ח בתמוז ואינו יוצא בתענית זה שבי"ז בתמוז דמידי טעמא שצריך למיתב תענית לתעניתו אלא משום כפרה על שביטל עונג שבת ותענית זה שבי"ז אינו מכפר כלל על עונג שבת שהרי תענית זה כבר הוא חוב גמור עליו להתענות כאשר דרשו חז"ל מקרא צום הרביעי וצים החמישי וגומר ואי אפשר לקרבן אחד שיכפר על שתי חטאות רק כשאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד וכן קצר וחזר וקצר בהעלם אחד אבל בשתי העלמות לא ובהעלם אחד נמי לא מתכפר בקרבן אחד אלא כשאוכל חלב וחלב או קוצר וחוזר וקוצר אבל חלב ודם או קוצר וטוחן אפילו בהעלם אחד מביא שתי חטאות ופשוט הוא בפרק כלל גדול ובכריתות וכ"ש בנדון דידן שהן כשני חטאות ושתי העלמות ואי אפשר שיתכפר לו בתענית אחד ועוד ראיה מתרומת הדשן סימן רע"ח שכתב המתענה תענית חלום בראש השנה אין צריך למיתב תענית לתעניתו וטעמו משום דיש אומרים דמצוה להתענות בר"ה הרי שבעל ת"ה כתב שאין צריך בר"ה למיתב תענית לתעניתו משום דמצוה להתענות בר"ה הא לאו הכי הוה צריך למיתב תענית לתעניתו ולא סגי