משאת בנימין קצ

דבוק ובין לא דבוק וגבי לב נמי אפשר דסבירא ליה להר"ן ז"ל כמו בוורידין אבל לדידן דקי"ל לגבי לב שאותה חתיכה שהלב דבוק בה אם אין ס' כנגד הלב חתיכה עצמה נ"נ ואוסר כל מה שבקדרה עד דאיכא ס' בכל מה שבקדרה נגד כל החתיכה שהלב דבוק בה ולא אמרינן שהבישול ע"י רוטב מוליך האיסור בכל החתיכות בשוה ה"נ בוורידין ג"כ דהוא הדין והוא הטעם. והרב רמ"א ז"ל בספר תורת חטאת שלו כלל כ"ז כתב ג"כ גבי לב דחתיכה עצמה נ"נ אם אין בחתיכה ס' נגד הלב ובכלל ל"ד לענין וורידין הביא דברי הטור כצורתו לפסק הלכה ואם כן דבריו סותרין זה את זה ומה שהביא הרב רמ"א לידי זה הוא מפני שראה דברי הטור בדין וורידין בסתם בלא מחלוקת וגם הרב ב"י לקח דברי הטור כאלו הם דברי הכל מאחר שכתבו הדברים בלא מחלוקת ולא אסיק אדעתיה שהטור הולך לשיטתו ולפיכך גם הוא הביא דברי הטור לפסק הלכה אבל האמת אינו כן רק העיקר כאשר כתבתי דדין לב ודין ווירידין דין אחד להם וכמו דגבי לב אמרינן דחתיכה עצמה נ"נ ה"נ גבי וורידין וראיה דדין זה דוורידין דלא בעינן ס' רק כנגד החוטין והדם לא נמצא לשום אחד מהמחברים רק לאותן שפסקו דאין אמרינן חתיכה נ"נ אלא בבשר וחלב ולא בשאר איסורין וק"ל ושלום כנפש אביך הק' בנימן אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל צ שאלה אלמנה שנשאת בע"ש שנוהגים ליחד אותה עם החתן קודם השבת כדי שיהא מותר לבא עליה בשבת ולא יהא נראה כקונה קנין בשבת יש נוהגין ליחד קודם החופה ויש נוהגין ליחד אחר החופה והיחוד הזה אי מהני ביחוד לחוד בלא ביאה או דוקא על ידי ביאה כדת מה לעשות: תשובה אותן שנהגו ליחד קודם החופה ודאי לא שפיר עבדי ולא יעשה כן בישראל ולא די שיחוד זה לא קני ולא מהני כלום דאפילו את"ל דיחוד בלא ביאה סגי מכל מקום יחוד הראוי לביאה בעינן שהרי אפילו חופה שאחר קידושין דקי"ל חיבת חופה קונה בריש פרק אע"פ אפילו הכי בעי רב אשי התם נכנסה לחופה ופירסה נדה מהו את"ל חיבת חופה קונה חופה דחזיה לביאה בעינן וכו' וסלקא בתיק"ו וכתבו המחברים כיון דסלקא בתיק"ו דלא קני אלמא אפילו חופה שאחר קידושין דחיבת חופה קונה להיות כאשתו לכל דבר אפי"ה לא קנה עד שתהא חופה חזיא לביאה ק"ו יחוד קודם החופה שאינו ראוי לביאה שהרי כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה שזה ודאי לא מהני כלום וכ"ש לדידן שאנו נוהגין לקדש תחת החופה שאז היחוד הזה שקודם החופה וקודם הקדושין אינו אלא כיחוד עם אשה פנויה בעלמא ולא קני כלום דהא אפילו חופה קודם הקדושין לא קני כלום כדאמרינן בריש קדושין מנינא דרישא למעוטי חופה ולאפוקי מדרב הונא דאמר חופה קונה וכ"ש יחוד דלא קני כלום ומאחר שהיחוד הזה לא מהני אם כן כשיבעול אח"כ בשבת על ידי ביאה יקנה האשה בשבת לכן פשוט הוא דיחוד זה לא מהני כלום ולא די שלא מהני אלא אפילו איסור איכא משום דהוה ליה יחוד של פנויה וכבר גזרו על יחוד של פנויה כדאמרינן בקדושין ובסנהדרין ולא תימא דפנויה בעלמא דוקא אסורה ביחוד ולא משודכת שלו דהא אפי' ארוסה שלו כל זמן שלא נכנסה לחופה אסור ליחד עמה עד שיברך ברכת חתנים כמו שכתב המרדכי ריש כתובות גם בהגהות שו"ע בטור א"ה ריש סימן נ"ה כתב דארוס וארוסתו אסורים ביחוד ולפיכך המנהג הזה שמיחדים קודם החופה מנהג רע הוא וצריך לבטל ולגעור באותן שנהגו כן: אמנם אותן שנהגו ליחד אחר החופה צריך להתיישב בדבר אי יחוד בלא ביאה סגי אי לא כאשר אבאר המרדכי בפרק משילין כתב בהדיא דיחוד עם ביאה גמורה דוקא הוא דקונה וז"ל ור"מ פסק דצריך לבא עליה מבעוד יום לכן נוהגים ליחדם אחר ברכת חתנים כי אלמנה אין לה חופה ונמצא דאינה ניקנית לו למציאתה ומעשה ידיה אלא בביאה ע"כ אסור לעשות ביאה ראשונה בשבת עכ"ל ואע"ג שכתב לכן נוהגים ליחדם אחר ברכת חתנים ולא פי' ליחדם ולבא עליה סתמא כפירושו הוא שסמך על רישא וסיפא שפיר' בהדיא שצריך לבא עליה ומהרי"ל בשם מהר"ש כתב בהדיא דצריך יחוד וביאה