משאת בנימין קפט

ושאר מחברים דתרי מפי תרי חיישינן לקידושין וחד מפי תרי לא חיישינן לקדושין אמנם אם הבחור יודע ומכיר מי הם הבחורים ששמע מהם בכי האי גוונא נראה לי לכולי עלמא דחיישינן לקדושין אפילו חד מפי תרי כיון דאפשר לשאול הבחורים שיעידו בב"ד בירור ואמתת דבר איך הם יודעים כי שמא יעידו שראו קדושין מידו לידה והוי ליה קדושין גמורין אע"ג דהבחור והבתולה שניהם מכחישים וזה לא דמי לההוא דר' אבא שהלכו העדים למדינת הים או מתו דהתם אי אפשר לשאול העדים ולהכי לא חיישינן לקדושין כל כמה דליכא תרי מפי תרי אבל הכא בנדון זה דאפשר לשאול העדים ולמקים עדה דמלתא אפי' בחד מפי תרי חיישינן ואין דנין אפשר מאי אפשר: לכן אהובי אינני נמנה להתיר עד שישאלו להבחור שבתי הנ"ל ויפרש דבריו בעדותו דכל הצדדין שכתבתי למעלה והב"ד שישאלו את הבחור צריך שיהיו ב"ד חשוב גמירא וסבירא בדיני קדושין שידעו ויבינו בדיני קדושין ובחלוקי כל הצדדין הנזכרים למעלה וכמו שכתב הרב ב"י בטור חו"מ סימן כ"ח בשם בעל העיטור. דברי הק' בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: ולפסק זה הסכימו שני המאורות הגדולים מהר"ר פלק כהן נר"ו ומהר"ר מאיר נר"ו אב"ד דק"ק לבוב. אחר הדברים האלה הגיע לידי ב"ד אחד שהוגבה בפני הרב המובהק ר"מ מחותני מהר"ר חיים שור נר"ו ותוכן הב"ד שהבחור כמר שבתי העיד שאלו הבחורים ששמע מפיהם בענין הקידושין הנ"ל לא פירשו שראו הקידושין מידו לידה רק אמרו סתם שהבחור ליב קידש הבתולה הנ"ל גם הוגבה בב"ד הנ"ל שהבחורים שהעיד כמר שבתי בשמם הם העידו לפני ב"ד שמעולם לא ראו שום קידושין מיד הבחור ליב הנ"ל להבתולה בלומה הנ"ל גם הכחישו את הבחור שבתי הנ"ל בפניו ובפני הבית דין שמעולם לא דברו שום דיבור בענין הקידושין הנ"ל ומאחר שהכחישו העדים את הבחו' שבתי בפניו מעכשיו לא נשאר על הבתולה בלומה שום גמגום ופקפוק מחמת קול הקדושין הנ"ל והבתולה מותרת להנשא לכל גבר דתיצביין דברי הק' בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: פט למאן דחדידא ליה סכיני' לאריה דבי עלאי פורסניה ושעתיה תרמיניה אהו' בני הנצמד בקירת לבי ר"מ מהר"ר יעקל נר"ו לאפס הפנאי לא יכולתי להשיב ביום אתמול על שאלתך ועתה באתי ואומר אף כי יש ליישב בשנויי דחיקא כאשר גם אתה כתבת שיש לך ישוב על זה אמנם האמת והיושר הוא יורה דרכו כי מה שכתב הטור י"ד סימן כ"ב ואם בשלו בקדרה מחטט ומנקר החוטין והשאר אם יש בו כדי לבטל כל החוטין בס' מוחר דבר זה לקח הטו' מס' תורת הבית. וכבר ידעת שהרשב"א והרא"ש והטור הולכין לשיטתן שהם סוברים כרבינו אפרים וגם הרב ב"י פסק כוותייהו בסימן צ"ב דאין אומרים חתיכה נעשה נבלה אלא בבשר בחלב ולא בשאר איסורין ולפיכך בוורידין לא בעינן ס' רק כנגד הדם והחוטין אבל לדידן דק"ל כרבינו תם דבכל איסורין שבתורה אמרינן חתיכה נ"נ ה"נ בוורידין ג"כ בעינן באותה חתיכה לבדה שהוורידין בה שיהיה ס' נגד הדם והחוטין ואם אין באותה חתיכה לבדה ס' נגד הדם והחוטין אז אותה חתיכה נ"ל וצריף ס' נגד כל אותה חתיכה בכל מה שבקדירה ואע"ג דהר"ן ס"פ כל הבשר פוסק כר"ת דאפי' בשאר איסורין אמרינן חתיכה נ"נ ואפ"ה כתב בריש פרק השוחט גבי וורידין שאם נתבשלו שלם דכל מה שבקדרה מצטרף לבטל החוטין והדם ולא אמרינן שאותה חתיכה שהוורידין דבוקה בה אם אין בה ס' שהחתיכה נ"נ אלא כל מה שבקדרה מצטרף לבטל הדם והחוטין בס' י"ל דהר"ן אית ליה דכל מה שהוא דרך בישול ברוטב לא נפקא לן מידי באיסור דבוק אלא בין דבוק ובין שאינה דבוק הרוטב מבשל ומוליך טעם האיסור בכל החתיכות בשוה דמאחר דבשאר איסורין לא אמרינן חתיכה נ"נ אלא מדרבנן משום לתא דבשר וחלב כמו שכתב הר"ן בריש פרק כל הבשר אין לנו להחמיר כ"כ וגבי בישול ברוטב יש לנו להשוות כל מה שבקדרה בין