משאת בנימין קפא

מגורשת ממנו בגט גמור ורצתה לקבל עליה עונש החרם והקנס לולי שנכנסתי בעובי הקורה ברבות דברים ותחבולו' עד שחזרה לבעלה ואלמל' עמדה האשה בדעתה לא היה עלה על דעתי לאסור האשה מלהנשא לאיש אחר לרוב פשיטות הדברים וגם עתה אלו בא מעשה כזה לידי הייתי מתיר בלי גמגום ועוד ראיה שכתבו האחרונים וכן כתב בסדר גיטין ובהגהות שו"ע סי' קמ"ה שאם הוא כהן שצריך להתנות שלא תהא אסורה לחזור לו יש לגרש בתנאי ואם כדברי החכם ההוא למה לי תנאי בלא תנאי נמי לא תאסר עליו מאחר שהגט בטל אם עומד מחליו אלא ודאי מדאצרכוהו לכהן לגרש בתנאי ש"מ דבלא תנאי הוי גט גמור ותאסר עליו אם הוא כהן ועוד שהרי אנו נוהגין כשחזרו ונשאו זה את זה לעשות נישואין וקידושין חדשים ולברך שבע ברכות ואי איתא שהגט בטל כשיעמוד הרי הקדושין הראשונים עדיין הם בחזקתן ומה צורך לקדושין ונשואין חדשים וכ"ש שאין מקום לברך שבע ברכות דברכה לבטלה היא וגדולה מזאת כתב הרמב"ם ז"ל בפרק עשירי מהלכות גירושין וז"ל וכן אם גירש את אשתו בגט פסול או שהיתה ספק מגורשת ורצה להחזירה הרי זו מותרת לבעלה ואינו צריך לחדש הנישואין ולברך שבעה ברכו' ולכתוב כתובה עד שתתגרש גירושין גמורין עכ"ל הרי לך בהדיא דאין לחדש הנישואין ולברך ז' ברכות אלא היכא שנתגרשו גירושין גמורין בלי שום שיור ואח"כ רצה להחזירה אבל כל זמן שעדיין אגידה ביה בכל שהוא כגון ספק מגורשת או אפילו ודאי מגורשת אלא שהגט פסול מדרבנן אין לעשות נשואין חדשים ולברך שבעה ברכות ואפילו קדושין חדשים לא צריך לדעת מהרי"ק בסוף שורש קע"ב אלא שהרב המגיד מצריך קדושין חדשים בההוא דרמב"ם ועל כל פנים כו"ע מודו דאין לעשות נשואין חדשים ולברך שבע ברכות ולמכתב כתובה ואפי' לא אגידה ביה אלא במקצת קל וחומר בנדון דידן לדברי החכם ההוא שהגט בטל מדאורייתא ואין כאן ספק כלל אלא היא אשתו גמורה דאין לחדש לא קדושין ולא נשואין ולברך ז' ברכות לבטלה אם איתא שהגט בטל כשעמד מכל הני טעמים שכתבתי נתברר יפה שאין בדברי החכם ההוא שום ממש ויפה כוונו חכמי הדור יצ"ו והן אמת ותורתן אמת שכל גט ש"מ שנעשה בסדר ותקנת ר"י מפריש שהוא גט גמור וקידושין גמורין ומותרת לכל אדם הן ימות הן יחיה אלא שאין נכון לעשות כן מפני החרם והקנס גם שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ואין לך עולה ורמאות גדול מזה כה דברי הכותב לשם שמים. ע"פ האמת שיש לו רגלים: בנימין אחרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: וזהו שכתב הרב המחבר עם הסכמת הרבנים אם שלמים וכן רבים מחצצים בין משאבים. בשער בת רבים נגוזו ועברו דרך המלך מלכו של עולם דרך אמת הטוב והישר בתקנת ר"י מפרי"ש ז"ל אשר איזן ותיקון בגט ש"מ שיתן בלא תנאי שיהא גט גמור מכל וכל כדי לאפוקי נפשין מגמגום שגמגם ר"ת ומפני טירוף הדעת שלא ידאג הש"מ שמא לא תחזור אליו האשה כשיעמוד מחליו תיקן הרב ז"ל שיתקשרו הש"מ ואשתו בחרם הקהילות ובקנס שישאו זה את זה כשיעמוד מחליו וע"י מעשה שהיה בזמנינו הורו חכמי הדור הלכה למעשה שכל גט ש"מ הניתן ע"פ תקנת ר"י מפרי"ש שמיד כשתקבל האשה הגט לידה פקעו ממנה הקדושין לגמרי ואין עליה שום אישות בעולם אף כשיעמוד מחליו רק מצד החרם שנתקשרו חייבים האיש והאשה לישא זא"ז כשאר שידוכין דעלמא שמתקשרים בחרם ובקנס ויש כח בידם למחול זא"ז ואין אחר מחילה כלום שום פקפוק או נדנוד משום אישות ויכולה האשה להנשא לאחר ובלי ספק שדברים אלו דברי אלדים חיים הן עומדים ברומו של עולם כי כן האמת ופשט הלשון במרדכי ובקיצור מרדכי וספר האגודה והגהות סמ"ק וביותר תשובות מורי מהרש"ל ז"ל וא"כ איה פה ואיפוא ומי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו לחלוק על האמת ולבדות מלבו דברים זרים לתלות בוקי סריקי בצדיק עולם הרב ר"י מפריש ז"ל לומר שכוונת הרב ז"ל בתקנתו אינו רק שאם ימות שיהא הגט גמור אמנם אם יעמוד מחליו הגט בטל והרי היא אשתו כבראשונ' ורחמנא ליצלן מהאי דעתא וכבר הארכתי בענין