משאת בנימין קעט

וקהל ועדה והודה הודאה גמורה שהגט גט גמור בלי שום עולה ופתלתל גם הודה שפוטר ומוחל למגורשת על הקשר והחרם שנתקשרו יחד להנשא אך שאחר זמן נתלבשו קרוביו חרטה על הגט ולסיבה זו נתיעצו ונתעוררו ויקיצו ישיני אדמת עפר מעמי הארץ קרובי המגרש ויתנו את קולם בקול ענות קול חלושה להוציא לעז על הגט במקום שנתפרסמא שקרותא ובפניהם יענו כחשם. מעתה אין כאן בית מיחוש כלל אך האשה הזאת מותרת רצויה כקטורת להיות גברת לבעלה עטרת במי שבוחרת דברי הק' בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל עז למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניה' המעשה אשר נעשה בימינו בשנת שע"א לפ"ק שכיב מרע אחד נתן גט לאשתו בלי שום תנאי וקבלו עליהם המגרש והמגורשה בח"ח בקנס שאם יעמוד הש"מ מחליו שיחזרו וישאו זה את זה הכל כתקנת רבינו יחיאל מפריש ויהי כשעמד הש"מ מחליו לבשו חרטה על הקישור שנתקשרו לחזור וישא זא"ז או נתפשרו ומחלו ופטרו זא"ז הקשר שנתקשרו ובטלו החרם והקנס באופן שהגט יעמוד בתקפו והאשה תנשא לכל מי שתרצה אחר הדברים האלה נתחרט המגרש על מחילת ההתקשרות בעצת קרוביו ומיודעיו ומכללם חכם אחד אשר נשא לשוא נפשו כדי להחזיק ידי המגרש שתחזור ותנשא לו או תפייסנו בתרקבא דדינרי שיתן לה גט שני שדא נרגא: בתקנות רבינו יחיאל מפריש להפך כוונתו ותקנתו הטובה והנכוחה מאוד לחושך באמרו שהרב ר"י מפריש שתיקן ליתן גט ש"מ בלי תנאי לא היתה כוונתו רק כדי שיהיה גט גמור אם ימות הש"מ אכן כשיעמוד מחליו הגט בטל מעיקרו כי אנן סהדי דאדעתא דהכי לא נתן הגט וכאלו התנה הש"מ בתנאי גמור בפירוש דמי שאם לא ימות שיהא הגט בטל והאשה תחזור בעל כרחה לבעלה או תתגרש בגט שני כל זה כתב החכם ההוא והביא ראיות רעועות וקלושות לדבריו בנוין על יסוד הנופל מאליו וכבר כתרוה רדפוהו חכמי הדור על ככה והוכיחוהו על פניו ביריד יערסליו שע"א וביריד גראמניץ שע"ב כלם כאחד ענו ואמר שלא זו העיר ולא זו הדרך ולא מן השם הוא זה לעשות פלסתר דברי איש האלקים קדוש הוא הרב רבינו יחיאל ז"ל ולעגן בת ישראל על לא דבר דבלי ספק שעיקר התקנה וכוונת הרב ז"ל שהגט הוא גט גמור הן ימות הן לא ימות ולא ישאר שום אישות ביניהם משעת נתינת הגט והלאה ואפי' אם יעמוד מחליו היא מותרת לכל אדם רק שיש עליהם עונש החרם והקנס אם לא ישאו זא"ז לזמן שנתקשרו יחד כל זה ויותר מזה נתווכחו עם החכם ההוא וכל הדברים וההוכחות הללו לא הועילו ויהי כמצחק בעיניו אשר לסיבה זאת נתעורר חכמי הדור יצ"ו כל א' וא' האריך למעניתו בטעמו ונימוקו לבטל דעת החכם הנזכר שאין בדבריו ממש ואינן בכלל דברי אלקים חיים בלי ספק כאשר ראיתי חבילות חבילות פתקי חכמי הדור יצ"ו על ענין זה ובקשו ממני הצעיר לחוות דעתי הקלושה בדבר הזה הגם כי גאוני עולם ועמודי הארץ דבריהם אין צריכים חיזוק ואני כיהודא ועוד לקרא עם כל זה האש הקנאה קנאת התורה ועמודיה אחזתני והציקתני עד שיתר לבבי נתר ממקומו ומדאגתי התלמידים הבאים שלא יקבעו הלכה לדורות ולזה חשתי ולא התמהמתי להתאבק באבק רגלי החכמים ולגלות מה שבלבי ודעתי אף כי קלושה היא ואען ואומר חלילה לנו למיתלי בוקי סריקי בוותיקי כאשר עלה על לב החכם ההוא ובלי ספק כי לבו הטעוהו בנטותו אחר קרוביו ומשפחתו כי אין אדם רואה חובה לעצמו ולקרוביו ודברי חכמים חכמי הארץ יצ"ו כדרבונות נטועות יתד ולא תמוט להלכה ולמעשה וזה מכמה טעמים חדא כי פשוטן של דברי ר"י ז"ל כפי אשר הביא דבריו המחברים הם המה המרדכי פ' מי שאחזו סימן תכ"ג והגהו"ת סמ"ק בשם ר' פרץ ושאר מחברים משמע בהדיא שכוונת ר"י מפריש היתה בתקנתו שיגרש הש"מ גירושין גמורין הן ימות הן לא ימות ומפני טירוף הדעת הזקיקן להתקשר בחרם הקהילות ובקנסות או במשכנות שיחזרו וישאו זה את זה אם יעמוד מחליו ובזה סמכיה אדעתא דש"מ דלא מחזקינן אינשי ברשיעי לעבור על