משאת בנימין קעה

בעצמו הודה בפני ב"ד דק"ק לבוב שהגט ניתן כהלכתו בלי שום תחבולה וערמה ופסול בעולם וא"כ אין לחוש לפי דוברי שקר וכל כה"ג מצוה לבטל מחשבתם הרעה לבל יעשו פרי ולהוציא מן הכח אל הפועל ח"ו לעגן בת ישראל חנם. ויש מי שאומר כיון שזה האיש המגרש כמר יצחק רך בשנים אנן סהדי שפיתוהו בחלקות לשונ ליתן גט ובודאי שהוא האמין להם והוי כאלו פירו' בהדיא שהוא נתן הגט על תנאי שאם לא ימות לא יהא גט ויותר מזה שיש מי שאומר שלא זו בלבד הוא כך אלא אף בכל גט ש"מ שבעולם הדין הוא שאם עומד מחליו הגט בטל למפרע ולא הצריכו חז"ל לומר שהוא נותן גט סתם בלי שום תנאי ושיור אלא כדי שאם ימות יהא הגט כרת ומובדל ולא יצטרך ליבום וחליצה ואילולי כך לא היה גט אפילו אם ימות אבל אם עמד בודאי הוא כאלו פי' בהדיה שלא יהא גט למפרע את הכל ישא הרוח כי לא מבעיא בשאר גט ש"מ שאין הדין כן שהרי חז"ל התקינו שיתקשרו האיש והאשה בחרם ובקנס שישאו זה את זה אם יעמוד ואלו היה הגט בטל למפרע לא היה צריך לזה התיקון דחרם וקנס וגם לפי"ז היא כאשתו לכל דבר ואם היא מתה היה יורשה וא"כ לא היה צריך לקידושין וחופה מחדש ולעשות ברכת אירוסין וברכת נישואין לבטלה אלא אפי' בנ"ד שהוא נער ורך בשני' שיש לומר דהאמין לדבריהם ואדעתא דהכי נתן הגט לא עדיף מגילוי דעת בגט דקי"ל כאביי דלאו כלום הוא וגדולה מזאת אמרו בפרק השולח דרב יהודה אשקליה גיטה לחתניה דרבי ירמיה בירא' ובטליה תנא ואשקליה ובטליה הדר תנא ואשקליה בע"כ א"ל לסהדי אותיבו קרו באודנייכי וכתובו ליה אלמא אע"ג דרהיט בתרייהו וידעו בבירור שרוצה לבטל כיון שלא שמעו בפי' הביטול הוי גט ק"ו דלא ליבטל מסתמא מגילוי דעת שלא שמענו ולא ידענו רמז לגילוי דעת ועוד אף אם אמר בתחילה בפי' שיתן גם על תנאי שאם יעמוד יהא הגט בטל מ"מ כיון שהמסדר הגט שאל לו אם הוא נותן את הגט סתם בלי שום תנאי ושיור ואמר הן וביטל כל המעשה והדיבור שאמר מקודם שיגיע ביטול לגט זה א"כ דבריו האחרונים עיקר ובתרייהו אזלינן ואין לומר שלכך אמר המגרש שהוא מבטל דברי הראשונים שהיה סבור שכל זה צריך לומר כדי שיהא גט אם ימות ומ"מ אם יקום לא יהא גט אנו אין לנו אלא מה שאמר בפי' ולא מה שבלבו דאל"ת הכי אין לך גט כשר בעולם שכל אחד יאמר הייתי סבור כך וכך ואין אלה אלא דברי רוח ואם נאמר שנכוף האשה לישא אותו כדי לקיים החרם והשבועה שקבלה על עצמה בפני המסדר הגט לישא אותו אם יעמוד גם זה לאו מלתא היא מכמה טעמים אלא שאין רצוני להאריך בזה כי בנ"ד שעשו שטר קישור תנאים מחדש וגם לפני האב"ד דק"ק לבוב עמד ואמר שהוא מוחל ופוטר על הכל בודאי שגם זה הוא מחול ואין צריך לפנים להאריך בזה סוף דבר העולה בידי דאיתתא דא שריא לאינסובי ואין להחמיר שלא כדין במקום עיגונא ואף שיש לחוש שיקבע הלכה לדורות ונפיק מיניה חורבא ומעתה כל מי שיוציא לעז יותר על זה הגט בדברים בעלמא הוא עובר על חרם ר"ת וישכנו נח"ש דרבנן והבא לטהר את האשה הזאת מן השמים יסייעו לו והדן אותי לכף זכות מן השמים ידינוהו לכף זכות דברי הקטן נימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: עו הגם כי ביריד יערסליו שע"ב לפ"ק נועדו יחדיו גאוני עולם המה ראו כן תמהו אודות הקול שיצא על הגט הניתן בק"ק ווינ"א עד שבמעט כולם יחדיו הסכימו לדעת אחת לבטל הקול ההוא ולהכשיר הגט ושתהא האשה הזאת מותרת להתנסבא לכל די תצביין ואנש לא ימחא בידה. גם אנכי הק' הייתי במנין עמהם כמבוא' בפסק שכתבתי ביריד הנ"ל אך מיראה ופחד חומר אשת איש היה נדון רוחי בקרבי לאמר אולי משגה הוא ושגיאות מי יבין מגודל הטרדות ואפס הפנאי שביריד ושמעתתא בעי צילותא ויותר בזה שלא היה בידי שום ספר ולעיין בדבר. על כן אחרי בואי לביתי לשלום נתת אל לבי לדרוש ולתור על הדבר בעיון רב מתוך התלמוד ומתוך ספרי המחברים עד שיגעתי ומצאתי אמרות טהורות ומזקקות ככחי אז כחי עתה להתיר האשה ולבטל הקול ואף דקי"ל כנהרדעי דלא מבטלינן קלא הלא הוא מבואר בפ' המגרש דאמר