משאת בנימין קעב

מפני שהם סמכו על דברי הרב ב"י ולא בדקו אחריו ואלו ראו דברי הר"ן ורבינו ירוחם ושאר ראיות שהבאתי למעלה בלי ספק שלא היו מסכימים לדברי הרב בית יוסף ואני הנראה לע"ד כתבתי. עא ולענין ששאלת הקובר את מתו בתוך ימי החג אם שמיני עצרת עולה לו לז' ימים או אינו עולה אלא ליום א': כבר השיב מורי מהרש"ל ז"ל בתשובה סי' ה' דשפיר עולה לו לז' כדברי הרב רבינו זרחיה ז"ל ודלא כדברי קצת מרבוות' דס"ל דדוקא קובר מותו קודם החג הוא דאמר רבינא דשמיני עצרת עולה לו לז' ימים אבל הקובר את מתו תוך ימי החג אינו עולה אלא ליום אחד והביא מורי הרב ז"ל ראייות לדבריו ע"ש שכל דבריו הם דברים של טעם להלכה למעשה ובפרט בדיני אבילות וק"ל בכל מקום כדברי המיקל באבל ונ"ל להביא ראייה דליכא לחלק בין קובר מתו קודם הרגל לקובר מתו תוך הרגל דבפרק אלו מגלחין בעי אביי מרבה הקובר מתו ברגל אם עולין לו ימי הרגל למנין שלשים אם לאו. ופשיט ליה התם ורוצה התלמוד לחלק בין קובר מתו קודם הרגל לקובר מתו תוך הרגל ולבסוף מסיק דליכא לחלק בהכי דבכל ענין ימי הרגל עולין לו למנין שלשים ומדחזינן לענין עולין דליכא לחלק בהכי ה"ה נמי לנדון דידן דמ"ש דלא אסתבר כלל לחלק מסברא דנפשין בין קובר מתו קודם הרגל לקובר מתו תוך הרגל מאי דלא אשכח בתלמוד דמחלק בהכי ואדרבא דאשכחנא בהדיא בתלמוד דמשוה דין קובר מתו בתוך הרגל לקובר מתו קודם הרגל ובכן שלום תורתך אתה ומשנתך שלוה במחיצותיך השקט כס ישיבתך ומנוחה בארמנותיך כה דברי אביך הק' בנימין אהרו ב"ר אברהם סלניק ז"ל: יום ג' לפ' כי שרית בשל"ם לפ"ק עב ולענין קריעה בחול המועד נראה שיש לקרוע על כל המתים שחייב להתאבל עליהן בדעת הרב ב"י ז"ל בטור א"ח סימן תקמ"ו וכן הוא דעת מורי רמא"י ז"ל בהג"ה שם ודלא כהנהו שמחלקין בין אב ואם לשאר קרובים ושמעתי שגדול אחד עשה הלכה למעשה שלא לקרוע עד אחר המועד בשאר קרובים ותלה עצמו במה שכתב רמא"י ז"ל שם בהג"ה וז"ל ונהגו באשכנז שלא לקרוע במועד כי אם על אביו ועל אמו ועל שאר המתים קורעים לאחר המועד ע"כ: וסבר אותו גדול שמה שכתב שנוהגין באשכנ"ז שלא לקרוע וכו' זהו לדידן דבכל מקום קוראים אותנו אשכנזים וטעות הוא בידו דא"כ מזה שכתב שם בסוף ההג"ה ובמקום שאין מנהג יש לקרוע על כולם על מי קאי והיכן הוא המקום שאין מנהג הלא אנחנו בכל ארצות הללו מלכות פולין נוהגים שלא לקרוע כי אם על אב ואם כפי סברת אותו הגדול ובכל מלכות ישמעאל ובארץ ישראל פשוט שנהגו לקרוע על כל המתים כדעת הרב ב"י ז"ל שהם נוטין אחריו בכל דבריו וא"כ היכן הוא המקום שאין שם מנהג אלא על כרחך שמה שכתב מורי רמא"י ז"ל ונהגו באשכנ"ז שלא לקרוע וכו' אינו לדידן אלא בארץ אשכנ"ז ממש כי שם נהגו לחלק בין אב ואם לשאר מתים וכמו שכתב בתרומת הדשן סימן רפ"ח אבל לדידן בכל מלכות פולין ליכא שום מנהג ולדידן כתב רמא"י ז"ל ובמקום שאין מנהג יש לקרוע על כלם ופשוט הוא דברי הק' בנימין אחרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל עג ולענין קדיש היכא דאיכא אחד בן ל' ואחד אירע לו יאר צייט דלפעמי' יש ג' קדישים כגון בשבת דיש לספק אם בן שלשי' הוא עדי' ולפיכך הוא מסלק את היאר ציי' בקדיש אחד או איפכא דיאר צייט הוא עדיף ומסלק את בן שלשים בקדיש אחד אי נמי לפעמים יש הרבה בני שלשים וגם בני יאר צייט ואי אפשר ליתן קדיש לכולן ויש לספק מי נדחה מפני מי: ונראה דצריך להתיישב בדבר מפני שדברי המנהגי' סותרים זה את זה דמתחיל' כתב בן ל' ויאר צייט ושניהם תושבים או נכרים דיאר צייט דוחה לבן ל' כמו לבן י"ב חדש אלמא ס"ל דיאר צייט עדיף מבן ל' ושוב כתב דבן י"ב תושב ויאר צייט אורח או בן ל' אורח מסלק