משאת בנימין יד

ארבעים יום שלימים עם הלילות כלים ביו"כ אם לא שנאמר שעלה משה בכ"ט אב ואותו יום אינו מן המנין מפני שאין לילו עמו כמו שכתב ר' אליה מזרחי בפרשת כי תשא או שנאמר שעלה ביום ראשון דר"ח ואלול דההוא שתא מלא הוה כמו שכתבו התוספות בפרק מרובה בחד שינוייא וא"כ לרש"י ודאי לא מצינו למימר שעלה ביום שני דר"ח אלא אפי' לפי' התוספת דלא בעינן ימים עם לילותיהן ויום ראשון שעלה הוי במנין ארבעים יום אעפ"כ צריכין לומר דביום ראשון עלה שהרי מוכח מדבריהם בפרק ר' עקיבא ובפרק מרובה דלא אמרינן אלול דההוא שתא מלא הוה וא"כ אותם שמתחילין לתקוע ביום שני דר"ח טעות הוא בידם ואח"כ מצאתי בהדיא בדברי מהרי"ל כדברי דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם שלניק ז"ל: כתב רשום שייך לק"ק האציפלאץ ג שלש אתם אהובי יושבי ק"ק האציפלאץ יצ"ו אודות דברי ריבות בשעריכם אבא בקצרה מחמת כאב עינים ל"ע אין לי שעת הכושר ראשונה אודות יתומים הלכה רווחת בישראל אע"ג דאמר רב פפא כללא דמלתא כל מלתא דאית להו הנאה מיניה אפילו מיתמי. מ"מ סמכינן אדברי הרא"ש דכתב התם וז"ל ויראה לי דכל מיני מסין מידי דנטירותא נינהו כי הן השומרים אותנו בין העמים כי מה תועלת יש לקצת אומות בנו לשומרינו ולהושיב אותנו ביניהם אם לא בשביל הנאה שנאותין ממנו במסים וארנונית ע"כ וע"כ צריכין היתומים ליתן בין מסים כפי יכלתם בין גלגולת המוטל לערכם כדרך הבעלי בתים דהיינו חצי לפי הסכום וחצי לפי גלגולת המוטל לערכם מהקיסר יר"ה אכן נראה לחלק בין יתומים ליתומים כדמחלקינן בסוף פ"ק דשקלים וכן בפ"ק דחולין ובפ"ט דמסכת בכורות והובא בסוף מסכת ביצה לענין קלבון ומעשר בהמה דכל זמן שתפיסת הבית קיימא שוקלין קלבון אחד בשביל כולם וחייבין במעשר בהמה חלקו בטלה תפיסת הבית וחייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה לכן אלו היתומים הסמוכין על שלחן אמותם ואין להם דבר מיוחד נחלק בחלוקה נקרא על שמם נראה דעדיין תפיסת הבית קיימת ויוצאין בגלגול אמותם כמו הבעלי בתים שיש להם בנים גדולים והבנים יוצאין בגלגולת האב. ולענין השעות נראה דלאו שפיר למיכף לאדם ללמוד עם מלמד זה או זה אלא כל אדם ילמוד ממי שירצה שלא מכל אדם אדם זוכה ללמוד והרבה הקילו חכמים בשביל טעם זה דקי"ל כר' יוסי בעירובין דמתיר לצאת מארץ לחוצה לארץ ולטמא לתלמוד תורה ואפי' מוצא ללמוד בא"י מהטעם שכתבתי וכן השגת גבול דשרי להקדים ולשכור מלמד שהוא מלמד אצל בעה"ב אחר כמו שכתבו התוס' בריש פרק האומר. ענין הסוסים נראה אם בקשת השר הוא מכל הקהל יתנו כל הקהל לזה אפילו מי שאין לו סוסים אכן אם הוא מטיל על איזה יחיד אין כל הקהל צריכין לסייע לאותו יחיד דאדעתא דהכי לא נשתתפו יחד כדאיתא במרדכי בהגוזל בתרא. מחמת זהוב אדום של האלוף מוהר"ר יעקב יצ"ו נראה דאע"פ דבזמן הזה ליכא דין ת"ח כמו שהסכימו האחרונים אעפ"כ כתב מהרא"י ז"ל סוף סימן שמ"א דלענין מסים לא דייקינן ביה כולי האי וכן כתב ג"כ סימן שמ"ב ואע"ג דכתב עוד שם ונתן טעם לבני רי"נוס שלא היו פוטרין ממס ת"ח וז"ל משום דס"ל דהאידנא אין לנו מי שתורתו אומנתו אפילו באותו דרך שביאר אשיר"י לעיל משום דצריך דקדוק יפה שיחזור תדיר לתלמודו כשיפנה מעסקיו ואין נזהרין יפה האידנא ע"כ מ"מ כיון דזמן רב היה להם למורה והיו פוטרין אותו ממסים וגלגולת הוה כאלו התנו יחדיו בפי' שכל זמן שהוא להם למורה יהא פטור ממסים כדין ת"ח גמור ומה שטוענין הקהל שמהר"ר יעקב י"ץ חייב ליתן מאחר שהפקיד פקד לגלגלתו והטיל עליו בהדיא הגלגולת אמת שדעת הר"ן היא כדבריהם אבל ב"י בטור י"ד סימן רמ"ג דקדק מלשון הרא"ש דאפילו אמר השר בהדיא שיתן כל אחד ואחד כסף גלגלתו ומעשר תבואתו פטורים הת"ח והרב ר' משה איסרלס ז"ל הוסיף ביאור וכתב אפי' אמר השר שת"ח עצמם יתנו חייב הציבור לתת בעדן וכ"כ ב"י שמצא כך בהדיא בתשובה אחת: