משאת בנימין קלח

בהדיא הלכך אי לאו טעמא דעיגון לא הוי שרינן למיגרר מאחר שכבר חתמו העדים על הגט שאינו כתוב כדחזי לכתחילה שכן הסכימו כל הבתראי שכל מה שמתקנין בגט היינו דוקא קודם חתימת העדים אבל לאחר חתימת העדים לל וכלל לא אם לא במקום עיגון כעובדא דהרא"ש ואל תשיבני מדברי מהרי"ק שורש צ"ח על רגלי ההיהי"ן והקופי"ן שאין להפרידן בסכין וכן כתבו שאר מחברים משום דהתם מיירי נמי לאחר שחתמו העדי' כבר אבל קודם חתימות העדים אין הכי נמי דיכול לתקנו ועוד נראה דשאני תיקון רגלי ההין וקופין דהתיקון הוה בגוף האות ודמי לחק תוכות וכה"ג לא מועיל שום תיקון אפילו קודם חתימות העדים אבל בנ"ד שאין התיקון בגוף האות רק בנגיעה שביניהם שרי לתקן ולהפריד ובאמת ואמונה כי המנהג הזה שכתב מהרמא"י אין לו שום יסוד כלל שהרי פשוט דבגיטין אין פסול מוקף גויל מעכב מן הדין רק שחומרא בעלמא הוא והרי חזינן דבתפילין דמדינא בעינן מוקף גויל ואפי"ה יכול להפריד בסכין ק"ו הכא דלא מעכב כלל מדינא ומ"מ לא מלאני לבי להקל נגד הנך רבוותא סדר גיטין ומהרמא"י רק משום שהיה בו פקפוקים הנ"ל חדא שהיה ספק בעיני קצת אנשים אם היא נגיעה כלל ועוד שהיה נראה בעיני הסופר שמתחילה היה מוקף גויל רק שאחר כך נדבקו ע"י נדנוד זה ודאי לא מעכב כמ"ש הרב ב"י בטור או"ח סימן ל"ב דלא אמרי מוקף גויל מעכב ופוסל אלא במקום שלא היה מוקף מתחילת הכתיבה אבל היכא שמתחילת הכתיבה היה מוקף גויל ואח"כ נתקלקל ל"ל בה דברי הקטן בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: אח"כ מצאתי בסדר גיטין של רבני פדאו"ה ז"ל בסי' קכ"ד שעשה הלכה למעש שהסופר נגע האותיות זו בזו והעדים עדיין ל חתמו וצוה לגררם והפרידם וכו' ע"ש: נג בשר שהודח ונמלח וקודם ששהה שיעור מליחה הדיחו אותו אם יש לו תקנה במליחה שנייה או נימא מאחר שנמלח פעם אחד והודחה נסתמין נקבי פליטתן ושוב לא יפתח בשביל ציר שבו: נראה דאע"ג דכתב מהרמא"י בספר תורת חטאת כלל ו' סימן ה' דמאחר שנמלח פעם אחד והודח נסתמין נקבי הפליטה ושוב לא יפתח בשביל ציר שבו אף אם ימלחנה שנית מ"מ לא מוכח הכי מדברי הרא"ש פ' כל הבשר ומדברי מהר"ם בהג"ה ש"ד גבי בשר שנמלח ולא הודח מקודם ופסקו שיש לו תקנה ע"י הדחה ומליחה שנייה אלמא לא אמרינן מאחר שנמלח פעם א' והודח שנסתמין נקבי הפליטה דא"כ מליחה שנייה מאי מהני ואפי' לדעת האוסרין היינו דוקא משום שנבלע בו דם בעין שעליו וגבי דם בעין לא אמרינן כבולעו כך פולטו כמו שכתב שם באשר"י ובהג"ה ש"ד אבל אי לאו טעמא דדם בעין לא אמרינן דנסתמו נקבי הפליטה והיה לו תקנה ע"י שידיחנו וימליחנו שנית ועוד נראה דאפי' לדעת ת"ח לא אמרינן דנסתמין נקבי הפליטה רק כשהדיחו אחר ששהה שיעור מליחה דמאחר דלאחר שיעור מליחה יצא כל דמו שוב לא יפתח בשביל ציר שבו אבל כל זמן שעדיין לא שהה שיעור מליחה ולא פלט כל דמו לכולי עלמא לא אמרינן דבשביל הדחה נסתמו נקבי הפליטה וכן כתב באו"ה בהדיא כלל ד' סי' ז' גבי בשר שלא הודת ונמלח וז"ל ומ"מ אם נזכר קודם ששהתה החתיכה במליחה כשיעור מיל יחזור וידיחנו וימליחנו ומותר אלמא אע"ג דסבירא ליה לבעל איסור והיתר הארוך דלאחר שיעור מליחה אין לו תקנה ע"י שיחזור וידיחנו וימליחנו מ"מ תוך שיעור מליחה אית ליה תקנתא זו ולא אמרינן שע"י הדחה נסתמין כ"ש בנ"ד דנמלח כתיקונו בהדחה קמייתא דשרי ע"י הדחה ומליחה שנייה דברי הק' בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל נד מה שנוהגין בכמה קהילות שנותנין מעות פורים הכל לש"ין הקורא המגילה לו לבדו ואין מחלקים לעניים ממעות פורים כלום אי שרי למעבד הכי או צריך לבטל המנהג משום דתניא מגבת פורים לפורים