משאת בנימין קלו

גבי דיני נפשות ואפי"ה ס"ל לר"ט דעידי נשים כדיני נפשות דמיא ובעינן דרישה וחקירה משום דהתם כו"ע לא פליגי דבדאורייתא אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה דכתיב משפט אחד יהיה לכם ורבנן הוא דתיקנו בדיני ממונות דלא בעי דרישה וחקירה משום נעיל דלת כדאמרינן בריש פרק אחד דיני ממינות ולפיכך אית ליה לר"ט דדיני גיטין וקדושין דלא שייכו בהו נעילת דלת מוקמינן להו אדין דאוריית' ובעי דרישה וחקירה אבל עדות מיוחדת דבהדיא כתב רחמנא לא יומת למידרש מיניה דדוקא לענין מיתה הוא דפסל רחמנא לעדות מיוחדת לא לדבר אחר כו"ע מודו דעדות מיוחדת עדות מעליא הוא ואפי' לדיני גיטין וקידושין ועוד תימא על הרב ב"י ז"ל איך עלה על דעתו לומר דהאי עד אחד אומר שראה שנים בימינו ועד א' אומר שראה שנים בשמאלו דבדיני ממונות איירי ולא בדיני גיטין וקדושין הא דין זה לא נזכר בתלמוד לענין דיני ממונות רק לענין דיני גיטין וקידושין והכי אמרינן בפרק זה בורר וכן שבבן ושבבת. מאי וכן שבבן ושבבת אילימא א' אומר אחד בגבה ואחד אומר אחד בכריסה האי חצי דבר וחצי עדות הוא אלא אחד אומר שתים בגבה ואחד אומר שתים בכריסה ע"כ ולישנא בבן ובבת לא משמע רק שמעידין עליהם שהם גדולים שהביאו ב' שערות ולענין גיטין וקידושין דאי לענין דיני ממונות כגון לענין אם עדותן עדות זה לא שייך גבי בת דאשה אינה כשרה להעיד אלא ע"כ לא מתוקמא אלא לענין גיטין וקידושין אם היא גדולה שיכולה לקבל גיטה וקידושיה וא"כ היאך מוקי הרב ב"י האי דעד אחד אומר שנים בימין וכו' בדיני ממונות ולא בדיני גיטין וקידושין ועוד תימא על הרב בית יוסף ז"ל דאישתמיטתיה המרדכי שהביא בטור א"ה סי' י"א בשם ירושלמי דעידי כיעור אע"פ שלא ראו בבת אחת אלא בזה אחר זה ואע"ג דכיעור דחזו האי לא חזו האי הא קי"ל בהלואה אחר הלואה דמצטרפין ואע"ג דאמנה דמסהיד האי לא מסהיד האי מיהו תרווייהו אמנה קא מסהדי ה"נ תרוויי' אדבר מכוער קא מסהדי עכ"ל אלמא דעידי נשים אפילו להוציא אשה מבעלה אכשרינן בזה אחר זה מדאכשרינן הלואה אחר הלואה ש"מ דעידי נשים לדיני ממונות מדמינן להו ולא לדיני נפשות ועוד קשה דהא אפי' לדיני נפשות לא פסיל רחמנא לעדות מיוחדת אלא לדיני נפשות ממש כשמעידין עליו להרגו אבל בענין אחר כשרה עדות מיוחדת אפי' לדיני נפשות כדאמרינן בפרק זה בורר גבי בר חמא קטל נפשא אתו תרי סהדי אסהידו ביה דודאי קטל אזל איהו אייתי תרי סהדי אסהידו ביה בחד מהנך חד אמר קמא דידי גנב קבא דחושלא וחד אמר קמאי דידי גנב קתא דבורט' ומסיק התם דעדות מעליא הוא כרבי מאיר ואפי' לר' אבא התם דבעי למימר דלאו עדות הוא וכרבי יוסי היינו משום דלא פסלו את העד אלא מכח גניבה כדאמר התם קמא דידי גנב קבא דחושלא וקמא דידי גנב קתא דבורטא ומאחר שאין פיסולו אלא מכח גניבה אינו פסול להעיד משום זה בדיני נפשות דס"ל לר' יוסי התם פסול לדיני ממונות כשר לדיני נפשות אבל אי הוי פסלו ליה כה"ג בעבירות שחייבים עליו מיתה כגון חד אמר קמא דידי בא על אשת איש וחד אמר קמא דידי חילל שבת אפילו רבי יוסי מודה דעדות מעליא ופסלינן ליה לההוא גברא לעדות אפילו בדיני נפשות. ושמעינן מזה דעדות מיוחדת כשרה אפילו לדיני נפשות דהא הכא אמאי דמסהיד האי לא מסהיד האי דזה מסהיד שגנב קבא דחושלא וזה מסהיד דגנב קתא דבורטא ואפי"ה עדותן עדות משום דלאו היו מעידין להרוג את בר חמא אלא אדרבא היו מעידין לפסול את העדים שהעידו על בר חמא דקטל את הנפש אלמא שאפילו בדיני נפשות עדות מיוחדת כשירה כשאין עדותן ממש להרוג את הנפש וק"ו בעדות גיטין וקידושין שאין עדותן כלל בדיני נפשות רק שמתוך עדותן יכול להתגלגל ולבא לידי דיני נפשות שאין לנו לפסול עדות מיוחדת ויצא לנו מזה מכל אלו הראיות בנ"ד שהעדים שהעידו על העד החותם על גיטין שעשה תשובה קודם שחתם על הגיטין שעדותן עדות מעליא הוא והגיטין הם כשרים ולא פסלינן להאי עדות משום עדות מיוחדת לומר דאמאי דמסהיד האי לא מסהיד האי כיון תרווייהו מעידין שעשה תשובה קודם שחתם על הגיטין ולעדות מיוחדת לא חיישינן בגיטין וקידושין ודלא כדברי הרב ב"י כאשר כתבתי אח"כ