משאת בנימין קכה

שהוא מקום דישה וכן משמע שם מדברי כסף משנה ונראה דלהכי דקדק הרמב"ם ז"ל בלשונו וכתב ומכנסת השפופרת עד מקום שהיא יכולה ורצונו לומר שאין האשה צריכה לדקדק ולטרוח ולהכניס השפופרת והמוך למקום צר ודוחק עד שתקשה עליה הבדיקה אלא אכניס עד מקום שהיא יכולה להכניס להדיא בלא צר ודוחק. ולא תקשה לך ממה שכתב הרמב"ם ז"ל בפרק ה' וז"ל ובשעת גמר ביאה האבר נכנס בפרוזדור ואינו מגיע עד ראשו שמבפנים אלא רחוק ממנו מעט לפי האצבעות ומשמע דעד ראשו מבפנים הוא דאינו מגיע אבל מבין השינים ולפנים מגיע ולפי זה היה צריך להכניס המוך עד לפנים מבין השינים שהוא מקום הדישה שאל"כ האיך נאמר כשלא נמצא דם שהדם שרגילה לראות בשעת תשמיש מן הצדדין הוא בא ולא מן המקור דהא איכא למימר שאם היתה מכניסתו עד מקום שהשמש דש היה נמצא על ראשה וכן נראה מדברי הרבב"י בטור י"ד בסימן קצ"ז שדקדק ג"כ הכי מלשון הרמב"ם שלא תקשה כלל חדא שהרי מסיק התם בב"י אפילו לדקדוק זה לא מצרכינן לבדוק בעומק כ"כ אלא מאי דאפשר לה למבדק בדקינן ומאי דלא אפשר לא אפשר ועוד אני אומר שמה שכתב הרמב"ם ז"ל ואינו מגיע עד ראשה שמבפנים אלא רחוק ממנו מעט לפי האצבעות אין כוונתו לומר לפנים מן השינים רק עד בין השינים ומפני שבין השינים אינו רחוק מן הרחם רק מעט כתב כן וכן מוכח נמי שבין השינים הוא קרוב לרחם מדאמרינן פרק כל היד מן הלול ולפנים ספקו טמא מן הלול ולחוץ ספקו טהור והלול מסתמא הוא באמצע הפרוזדור כאשר אבאר ובין השינים הוא לפנים מן הלול שהוא סמוך לרחם שהרי לול ולפנים ממנו הוא בבית החיצון מדאמרינן מן הלול ולפנים טמא ע"כ והוא בית החיצון שהרי כל הנשים אינן מטמאין אלא בבית החיצון ובין השינים הוא בית הפנימי בפרוזדור וכדאמרינן בפרק יוצא דופן הי ניהו בית החיצון עד בין השינים ובין השינים עצמן כלפנים אלמא שבין השינים הוה בבית הפנימי סמוך לרחם ותדע שאין כוונת הרמב"ם ז"ל לומר שאבר נכנס לפנים מן השינים דאם לא כן תקשה דידיה אדידיה דהא לעיל מיניה כתב וז"ל עד היכן הוא בין השינים עד מקום שיגיע אליו האבר בשעת גמר ביאה הלכך אין להוכיח כלל מדברי הרמב"ם שבדיקה תהיה לפני' מן השינים אלא אדרבא מוכח מדבריו שהבדיקה אינה אלא עד בין השינים ולא יותר ומה שכתבתי לעיל שהלול הוא אמצע פרוזדור בין חדר לפרוזדור הכי משמע לי מדברי הרמב"ם שם שכתב ולמעלה מן החדר ומן הפרוזדור הוא המקום שיש בו שתי בצים של אשה וכו' ומדכתב בין חדר לפרוזדור משמע שהעליה איננה על פני כל שטח הפרוזדור אלא על פני קצת פרוזדור הגה''ה והחדר וכאלו עומדת נאם בנו אברהם אין בין הפרוזדור והחדר צורך לאבא מארי הגאון עוד ראיה מדברי שי"ן ללמוד הדבר מדקדוק הראב"ד בספר בעלי לשון הרמב"ם ז"ל שכבר הנפש שהבי' דבריו הרב הוא מפורש תלמוד ערוך ב"י בטור י"ד סי' קצ"ו בירושלמי פרק כל היד רב וז''ל מצינו ג' בדיקות יהודה בשם שמואל החדר חלוקות זו מזו לפנים מן הפרוזדור והעליה נתונה על גב החדר עד חצי הא' בדיקות הקינוח פרוזדור ופתחה של עלייה והוא בדיקה פתוח לפרוזדור ע''כ למציאת הכתם הב' בדיקת בית החיצון והוא עד מקום שהשמש דש והיא בדיקה לנדה וזבה: הג' בדיקת חורין וסדקין בבית החיצון והיא בדיקת הטהרות עכ"ל' ואם איתא דבדיקת השפופרת הוה בבית הפנימי הל"ל ד' בדיקות חלוקות זו מזו וליחשב גם בדיקת שפופרת עמהם אלא ודאי דבדיקת השפופרת הוה בכלל בדיקת נדה וזבה ועוד ראי' מפרק המפלת דבעי ר' ירמיה הרואה דם בשפופרת מהו ופשט ליה ר' זירא בבשרה אמר רחמנא ולא בשפורת אלמא אע"ג שידוע שהדם בא מן המקור אפי"ה אינו טמא כיון שלא יצא לחוץ רק ע"י שפופרת וכיון דהכי הוא מה לנו להצריך ולהכניס המוך לתוך האם שהרי דם טהור ואין עלי תפיסה מבעיא זו דר' ירמיה למה שכתבתי למעלה שאי אפשר להכניס השפופרת אל תוך האם משום דהכי דרכו ומדתו של ר' ירמיה בבעיות שלו לשאו בבה"מ שאלות זרות ורחוקות משום יגדיל תורה ויאדיר ואע"פ שאינן באפשרות רק דרוש וקבל שכר