משאת בנימין קיז

כתב בהדיא בתשובה דבעינן שהנכרי השני יעיד בפירוש ששמע מפי הנכרי הראשון במל"ת ולא כדברי הרב ז"ל שאומר שאינו מוכח בהדיא מדברי הר"ן ז"ל גם מורי מהרמא"י ז"ל כתב בהג"ה שו"ע באבן העזר סי' י"ז סעיף ט"ו דכל היכ דאיכא ספק אם הסיח לפ"ת אי לא אין משיאין את אשתו דספיקא דאורייתא לחומרא. עוד כתב הרב ז"ל בסוף דבריו אבל בנדון דידן דאיכא אומדנא שמת ואפילו היו שואלין הנכרי הראשון בודאי ונשאת ע"פ חכם לא תצא וכו' עד כמו שכתב מהרא"י בפסקיו סימן קל"ט ע"כ כמדומה לי דאגב ריהטא לא דק הרב ז"ל בדברי מהרא"י דהתם מיירי דאפילו בלא עדות הנכרי היה אומדנא חשוב שודאי מת בעל האשה מתרי טעמי חדא מטעם קלא דלא פסיק שהקול היה הולך שזה האיש נהרג אלא שלא היה שום עד מי שראה אותו שהיה נהרג. ועוד שזה האיש היה איש חשוב והיה לו קרובים רבים בהרבה מדינות ואלו היה עדיין בחיים חיותו כבר היה נודע לאחד מהקרובים כמו שכתב מהרא"י ז"ל כל זה בסימן קל"ט ואומדנות הללו ראוי לסמוך עליהם בצירוף עדות הנכרי שאינו מל"ת לענין שאם נשאת כבר ע"פ חכם שלא תצא שהרי מצינו שרבינו משולם התיר להנשא אפי' לכתחלה ע"פ הקול והרב ב"י מביא דבריו בטור אבן העזר בסי' י"ז ואע"ג דלא קיימא לן כרבינו משולם מ"מ אומדנא חשוב הוא. וגם מאחר שהיה איש חשוב אומדנא גדולה היא שמת דאם איתא דלא מת קלא אית לה כדאמרי' ביבמות צורבא מדרבן קלא אית ליה אם איתא דהוי סליק וכו' ואף על גב דלא קיימא לן הכי כדמסיק התם לא שנא צורבא מדרבנן ולא שנא אינש אחרינא מ"מ אומדנא גדולה היא שכבר מת או נהרג ולפיכך בעובדא דהתם שבא הנכרי אחר כל זה והעיד על הריגתו של האיש הזה אע"פ שלא היה מל"ת וחכם אחד מורה הוראות התיר לינשא לאשתו והלכה ונשאת ע"פ הוראתו על זה פסק מהרא"י שלא תצא משא"כ בנדון דידן שאין כאן שום קול ולא רמז ורמיזה בעולם ולא ידענו ולא שמענו משום אדם בעולם שמת או נהרג כמר אייזיק גלעזער הנזכר גם זה האיש אייזיק גלעזר איש עני הוא ולית ליה קלא כלל ובפרט שהקדרים אנשי המלחמה אפשר שהוליכו אותו בשבי ומכרו אותו לאיי הים הרחוקי' כי כן מנהג הקדרים ואם כן אין כאן אומדנא חשובה כלל רק עדות הכומר הנזכר ועדות זה אפילו אם היה ברור לנו שהכומר היה מל"ת מכל מקום כיון שאינו מעיד על שום דבר ברור בעולם רק קצת אומד הדעת איך יעלה על לב להתיר א"א על פי עדות זה ואפילו אם היה כבר נשאת הדין נותן שתצא ואיך נתיר אותה לכתחילה רחמנא ליצלן מהאי דעתא הלא תראה מה שכתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות גירושין והבאתי דבריו למעלה בראש התשובה שאפילו ישראל המעיד מת איש יהודי עמנו במקום פלוני כך וכך צורתו וכו' אפי"ה אינו מועיל וק"ו בנ"ד שהעד הוא נכרי וספק מל"ת ואין בעדותו שום בירור רק אומדנא בעלמא שאין להתיר האשה ע"פ עדות זה כללא דמלתא אין בדברי הרב הנזכר מחותני ז"ל שום דבר העולה על לב. ועוד שהרב ז"ל לא שם לבו רק אל ג' דרכים הראשונים אבל דרך רביעי והחמישי לא עלה על לבו הגם כי אפילו שלשה דרכים הראשונים לא עלתה בידו כהלכה לכן בהא סלקינן ובהא נחתינן שהאשה הענייה העגונה היא עדיין בחזקת א"א ואסורה להינשא דברי הק' בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל מז למאן דחריפא ליה סכיניה קשתיה ורומחיה וכל מנא זיניה שעתיה תרמיניה ולאריה דבי עילאי פורסניה הוא האלוף מחותני קנקן חדש מלא ישן. נ"י ר"מ מהר"ר זיסקינד סג"ל יצ"ו ולכל חבירים המקשיבים לקול גדול ולא יסף יעמדו על הברכה והשלום אמרות טהורות בהירות ומאירות. נצצו ירוצצו כזיקים וברקים מפי מעלתך פה קדוש וטהור הגיעני ע"י ציר א' כד הוינא חד כרעא בארעא וחד כרעא בעגלה. כי ירט הדרך לנגדי ונחוץ מאד היה הדבר עלי לילך לק"ק ביטשאטש בעסק הידוע למכ"ת ולסבה הזאת לא יכולתי לעשות רצון מכ"ת באותו פעם. ואף כי כהיום הזה נתתי אל לבי לדרוש ולעיין בדברי מכ"ת ומה אדע את אשר לא תדע. ומכל מקום לאהבת מכ"ת אדבר את אשר בלבבי