משאת בנימין קטז

תבדק בכל עולם כולו וק"ו בלא חיפוש ואינני צריך להאריך כי אינו לענינינו: עוד כתב הרב ז"ל לבטל דברי הא"ז שהביא בתרומת הדשן במה שכתב שאין להאמין הנכרי בטביעת עין בלא סימנים אם לא שראה ההריגה או המיתה וכו' יפה כתב הרב ז"ל אלא שבנ"ד אפילו הא"ז מודה דהנכרי נאמן בטביעת עין דמאחר שהטריח עצמו בקבורתו ודאי דקדק בו יפה יפה עד שהכירו בטביעת עין כאשר כתבתי כל זה בסוף דרך החמישי. ומ"מ כל זה שאנחנו מאמינים בעדות על ידי טביעת עין היינו דוקא ביבשה אבל מי שנטבע במים אין מעידין עליו רק מי שראה אותו מיד כשהעלוהו מן המים או בשעה ראשונה אחר שהעלוהו ולא יותר וכמו שכתבו הפוסקים וכדאיתא בפרק בתרא דיבמות בעובדא דדגלת ובנ"ד מוכח בהדיא מתוך עדותו של הכומר שלא ראהו מיד כשהעלוהו מן המים שהרי העיד וז"ל אזו האט מען ארוש גישלעפט דיא הרוגים אונ האבען זיא אלי נקיט אויש גיצוגין אונ האבן זיא קובר גיוועזין וכו' עד ובתוך כך באותו מעמד בין איך אויך דער צו קומען ומסתמא כל המעשים הללו לא נעשו בשעה אחת ומה שכתב הרב ז"ל דאנן קיימא לן כהרא"ש ז"ל דלא בעינן דחזיוהו לאלתר אלא במי שראה הטביעה אבל מי שלא ראה הטביעה ומצאו מת והכירו בטביעת עין לחודא נאמן אפילו לא ראהו מיד ע"כ דבר זה אינו מוכרח לומר דקיימא לן כהרא"ש ואדרבא איפכא מסתברא כמו שכתבתי בדרך השלישי ואף אם נודה לו בזה דקיימא לן כהרא"ש מ"מ לא נתחוורו דבריו בנ"ד דאיכא למימר שהכומר ראה הטביעה ואף אם לא ראה הטביעה מ"מ שמע מאחרים וידע כי כן משמע מתוך עדותו של כומר וכיון שידע הכומר הוי כמו שראה הטביעה דמה לי ידע ומה לי ראה וכמו שכתבתי בשם הריב"ש בדרך השלישי: עוד כתב הרב ז"ל דבנדון זה משמע מתוך העדות דמיד כשהעלוהו מן המים ראהו הכומר וכו' ואף אם ת"ל דספק הוא ספק גרוע הוא ולא חיישינן ע"כ ולי נראה דאדרבא מתוך העדות משמע דלא ראהו לאלתר וספק חשוב הוא ולא גרוע דיותר יש לתלות שראהו אחר שעה אחת משראהו בתוך שעה ראשונה ודבר זה מבואר היטב בשם הר"ן בדרך השלישי: ומה שכתב בשם הריב"ש דאם העלוהו תוך ג' ימים לא בעי דחזיוהו לאלתר גם זה אינו שהרי הריב"ש עצמו הסכים בסוף דבריו כדעת המחמירין דאין חילוק אם הוא תוך ג' ימים או לאחר ג' ימים ובכל ענין בעינן דחזיוהו לאלתר. עוד כתב דאפי' הרמב"ם והרשב"א מודו בנדון דידן דיש להקל וכו' גם זה לא מסתברא כלל דכיון שהם מפרשים ההלכה בין העלוהו תוך ג' או לאחר ג' א"כ אין לחלק תוך ג' או לאחר ג' וכשם שאין להקל לאחר ג' כך אין להקל תוך ג' ק"ו בנדון דידן שלפי דעתי אין ספק כלל אלא ודאי הוא שלא ראהו בשעתיה דהכי מוכח מתוך עדותו וסיפור דבריו של הכומר כאשר כתבתי למעלה: גם מה שכתב היינו מי שראה הטביעה כבר כתבתי למעלה דכיון שהכומר ידע הטביעה מה לי ידע ומה לי ראה: עוד כתב הרב ז"ל בשם החכם בן לב דדוקא בעד הראשון הוא דמחמירין לדקדק בדבריו אם הוא בפנינו אבל בעד מפי עד כיון דליתיה קמן לשאול אותו איך היה לא מחמרינן. תשובת הרב בן לב איננה בידי ומ"מ אפילו את"ל שאין מדקדקין בעד מפי עד היינו דוקא היכא שלא מוכח מתוך העד ראשון אם ראה בשעתיה או אחר שעה ראשונה אבל בנ"ד שמוכח בהדיא מתוך דבריו של הכומר שלא ראה אותו בשעה ראשונה אין תולין להקל: עוד הביא הרב ז"ל דברי האחרונים בדין נכרי מפי נכרי שאינו מעיד אם הנכרי הראשון מל"ת הוא אם לאו ונפלה מחלוקת בין האחרונים הללו מקילין והללו מחמירין והכריע הרב ז"ל כדברי המקילין ואני אומר ודאי בנכרי מפי נכרי איכא למימר הכי אבל בנ"ד שמעיד ישראל מפי הנכרי ליכא למימר הכי כאשר כתבתי למעלה בדרך השני והריב"ש החמיר מאד בדבר זה ודבריו כתבתי למעלה בדרך השני גם הר"ן