משאת בנימין קו

בעיר אחרת המתין ג' ימים ולא בא אז הביא שאר כליו לאשתו שאלוהו עליו אמר הלך ולא חזר לימים עברו יהודים מבני עכו דרך שם. אמרה להם נכרית אחת לאן אתם הולכים א"ל לכפר פלוני א"ל לא תזוזו מכאן לכו וחזרו לבתיכם שמא יארע לכם כמו שאירע ליהודי אחד שאלוה מה אירע לו אמרה יצא מעיר פלוני ללכת לעיר פלוני יצאו אחריו והרגוהו שאלוה מאין תדעי זה האיש אמרה הוא היה מודעתינו כשהי' בעכו עושה מלאכתינו וספרה דמותו וכשבאו העדים השומעים לב"ד שבעכו השיאו האשה על פיהם ויש אצלנו מי שממחה בדבר ויביא ראיות והם יגיעו אל שער דינו של אדונינו יורנו ויקבל שכר מהש"י תשובה זאת האשה מותרה לינשא שזו הנכרית מל"ת היא ואעפ"י שחזרו ושאלו אותה כמעשה עיר התמרים ואע"פ שלא הזכירה אותו בשמו כמעשה דציידן ואנטוכיא וכל אלו הדברים חוזרי' אל עיקר אחד והוא שאין מדקדקין בעדות אשה עגונה וכל המחמיר ודורש וחוקר בדברים אלו לא יפה הוא עושה ואין דעת חכמים נוחה הימנו שעיקר תקנת' בעיגונה הקילו משום עיגונא דאיתתא עכ"ל ובתחלה אודיעך דלמא ההיא תשובה לאו דתרוצא היא ולא נפקא מפומי' דרמב"ם שהרי סותר מה שכתב ברפ"ג מהלכות גירושין ישראל שאמר מת איש יהודי עמנו במקום פלוני כך וכך צורתו וכך היו סימניו אין אומרים באומד הדעת פלוני הוא וכו' גם שלא הצריך לומר וקברתיו כמו שהצריך בחיבורו כבר תרצו הקושיות הללו מהר"י קארו ז"ל ומהר"י שי"ג גם הבנימין זאב הביא ראיה מתשובה זו בסימן אחד הרי ג' עמודי עולם קיימו וקיבלו תשובה זו ואי לא דמיא עובדא דידן להני מימרות משום דאסורין בקולר היו גם המנין אנשים היו א"כ איך הביא ראיה הרמב"ם מאנטוכיא לההוא עובדא אלא עכ"ל דל"ש או דבההוא עובדא הוי נמי הוכחה ואומדנא שאמרה הנכרי' שאותו יודי שהרגו היה עושה מלאכתינו כשהיה בעכו ונודע להם שאותו יודי היה עושה מלאכה א"כ בנ"ד נמי אין הוכחה גדולה מזו שהזכיר כל מין ומין במספר כמה היו וגם הסחורה שהיה רוצה ליקח שם כ"ש שיש לדמותו להנהו מימרות דלעיל' וא"ת עכ"פ היה להם לחפש בעיר יאס דלמא יהודי אחר הלך משם לגאלי"ץ עם סחורה כזה או אפילו בלא סחורה מאחר שלא הזכיר שמוי נראה דבנדון דידן לא היה צריך חיפוש כמ"ש הבן לב על ג' יודין שהלכו בספינה מבילגרא"דו ונהרגו וז"ל נראה לכאורה דבנ"ד לא היה צריך חיפוש מהא דאמרי' בגמ' מעשה בקולר וכו' ושוב מעשה בס' בני אדם וכו' שנראה מאלו המימרות כשיש מנין ומזכיר מקו' הליכה לבד ה"ה מקום יציא' לבד א"צ חיפוש ע"כ ובמחילה ממכ"ת לא מן השם הוא זה לא הזכיר חיפוש באלו מימרות וגם אינו דומה מקוה היציאה למקום ההליכה אלא עיקרא דמילתא הוא אם אמר ישראל יצא עמי מעיר פלוני ומת מחפשים באותו עיר אם לא יצא אלא הוא תנשא אבל אמר ישראל שהיה עמי בדרך כמעשה דאבא יודן וכהנהו מימרות דלעיל דמאמינים לו מאחר שידעו מקום ההליכה ולא חיישינן שמא נזדמן אחר בזה אין צריך חיפוש דאל"כ יבדוק כל העולם כלו אם בא לאותו מקום שהלך שם שום יודי אחר כמו שאמר רבא בסוגיא דיצחק ר"ג בפרק האשה שלום ואפי' מתא דנהרדעי לא הוצרך לבדוק כאשר כתב הרא"ש בתשובתו כלל כ"א במעשה דמכלוף בן מלול שהיה נהרג קרוב לפא"ס ה"נ למה נצריך לבדו' עיר יאס אם הלך משם עוד יודי לגאליץ יותר מכל העולם אחר שידעו מזה שהלך שמה ולא ידעו משום יודי אחר למה תבדוק עיר זו מכל עירות שבעולם בשלמא אי הוה אמר הכומר יודי שיצא מיאס נהרג אז הוא צריך בדיקה וחיפוש אם לא יצא אלא הוא אבל עכשיו שהעיד יודי אורח שבא לגאלי"ץ נהרג והם יודעין שהלך זה שמה לא נצריך חיפוש והלכך לא הוזכר חיפוש בתלמודא בהני מעשיות דלעיל ואף אם נאמר דצריך חיפוש הלא מוכח בעדיות שידוע היה להם שלא היה שם כי אם הוא שהרי כששמעו המלחמה נבהלו מחמת זה היהודי ולא הזכירו רק זה היהודי וגם לא נשמע עד הנה שנהרג ונתכס' שם יהודי בעולם שהיה הולך מיאס ולא משום מקום לגא"ליץ ע"כ אין להסתפק בשריותא דהאי איתתא משום ספק הראשון: גם משום ספק הב' ליכא למיחש דהבן לב שהביא הא דתרומת הדשן בסימן רל"ט כתב