משאת בנימין קג

כל האחרונים. ואם כן בנ"ד נמי מספר ששה אנשים סימן מובהק גמור הוא דלא שכיח כלל ומאחר שהעיד כמר אהרן שיצאו ששה אנשים מעיר יאס ואחר כך באו עדים ששמעו מפי הישמעאלים מל"ת שמצאו ששה יהודים הרוגים בדרך לא חיישינן לששה יהודים אחרים. דמספר אנשים סימן מובהק מסימני' גמורים וגדולי' הוא דלא שכיחי כלל ועלייהו סמכינן להתי' נשותיהן: עוד נראה להוכיח מההוא דפר' בתרא דיבמו' מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא ובא נכרי אחד ואומר חבל על קולר בני אדם שמתו וקברתום והשיאו את נשותיהם פירש"י חבורת אנשי' שוב מעשה בששי' בני אדם שהיו מהלכין לכרכום ביתר ובא נכרי ואמר חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין בדרך ביתר שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהם ולכאורה נראה שעל סימן חבורת אנשים או מספר ששים בני אדם עם מקום ההליכה שהלכו לכרכום ביתר היו סומכין להתיר נשותיהן ולהכי לא חיישינן שמא ששים אנשים אחרים היו. וכן מצאתי בתשובת החכם בן לב ז"ל שכתב בהדיא שמטעם מספר ששים אנשים עם מקום ההליכה התירו נשותיהם. וכן כתב נמי הרב רבינו אליה מזרחי בתשובה סימן ע"ד. ולפיכך בנ"ד עדיף שהרי יש כאן עדות על מספר האנשים ומקום ההליכה ונוסף על זה גם מקום היציאה מעיר יאס כמבואר בעדות שהעיד כמר עוזר על ששה יהודים שיצאו מעיר יאס ללכת לארץ ישמעאל. ומהלך זה הוא הולך דרך עיר לאפושנ"א ואחר כך העידו הישמעאלים שמצאו מספר ששה יהודים הרוגים בבקעת עיר לאפושנ"א שהוא דרך הליכתן הלכך לית דין צריך בשש ושום ספק בעולם לפקפק גם בהיתר של נשותיהן של כמר מענדל וכמר פייבוש ואע"פ שפשוט הוא מאוד בעיני. מ"מ מאחר שאלו שני גאוני עולם הנזכרים בכתב זה נסתפקו בשריותא דהנך תרי נשים גם אנכי הקטן לא אסמוך לשריותא דהנך תרי נשים שהן נשותיהם של כמר מענדל ז"ל ושל כמר פייבוש ז"ל עד שיסכים עמי לשריותא דידי אחד מזקני הוראה המוחזק לגדול בדורינו. דברי הקטן. בנימין אהרן ב"ר אברהם סלניק ז"ל: מה במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא היום יום א' ז' אלול שס"ה ואתא לקדמנא כמר מרדכי מארדוש בן הח"ר שלמה והגיד בת"ע באליו"ע וז"ל בל"א איך אונ' איין וועלשר יהודי זיין גיזעסין צו יאס אין דער וואלח"יי אונ איז גיוועזין בייא אונז איין יהודי פון לעלוב ושמו היה אייזיק גלעזער ער האט גערביט חמאה וגבינה ער האט אן גיהויבין מיין בלייבין איז היא ניט איך וויל פארין קיין גאלי"ץ וויל לקריץ אויף קויפין אולי ווער איך צוא וואס קומען. מיר האבין עש גיווערט ער האט ניט גיוועלט פערבלייבין ער האט מיט זיך גינומען א' קרזיאה אונ בענדר אונ דער וועלשר יהודי האט אים גיגעבין ב' ברילן יין שרף ער זאל האנדלען לקריץ בקרוב ימים נאך זיין ציהען איז איין קול גיקומען וויא איין מלחמה איז קומן אויף גאליץ זיינען מיר זייער דער שראקין גיווארין מחמת דען יהודי הנ"ל בתוך כך זיינען צווייא יהודים גיקומען האבין דעם ענין פון דער מלחמה גיזאגט אונז אונ וויא מען האט איין יהודי ציא גאליץ אום גיבראכט כזה הענין דער סדר איז צוא גאלי"ץ ווען איין מלחמה קומט דא איז איין גרויס מים אום דאס מקום הרים אונ פיל ספינות שטענן על המים דא שפרינגען זייא אין דיא ספינות אונ פארין איבער דאס מים על הצד השני. דער יהודי האט אויך גיוועלט שפרינגען אין דער ספינה האט זיך אן גיהאנגען אם ספינה איז גיקומען איין חץ צוא שיסין אין דער זייט אריין איז ער אין מים אריין גיפאלין. דיא יהודים האבין אבער ניט גיזאגט וויא דער. יהודי גיהיישין האט. זייא האבין נישט מער גיזאגט וויא זייא האבין גיהערט וויא איין יהודי בזה האופן איז אום גיקומען אחר הדברים האלה זיינען מיר גיזעסין צוא יאס על יום השוק איז גיקומען איין כומר צוא דעם וועלשין יהודי האט מיט אים גירעט מענין המלחמה, הנ"ל ומענין הריגת היהודי הנ"ל אזו בין איך אויך דער צו גיקומען דער כומר האט גרעט בלשון לע"ז איך האב עס ניט זייער וואל פאר שטאנדען האב איך אים גיבעטין דאס ער זאל עש זאגין בלשון