מראית העין על זבחים קב.

רבי יהושע בן קרחה אומר כל חרון אף וכו' וזה לא נאמר בו רושם. כתב הרב עיון יעקב ז"ל אעפ"י שלא נאמר בו רושם מ"מ נעשה בו רושם כדאיתא בילקוט ריש פרשת שמיני ארשב"ג כל שבעת ימי הסנה היה הקב"ה מפתה את משה שילך בשליחות למצרים בשביעי א"ל שלח נא ביד תשלח א"ל חייך שאני צוררה בכנפיך אימתי פרע לו ר"ל אמר כל ז' ימי אדר היה מבקש תפלה ותחנונים שיכנס לא"י ובשביעי נאמר לו כי לא תעבור את הירדן הזה וכו' ע"ש עכ"ל הרב עיון יעקב ז"ל ובמטו מיניה דמר יותר נראה דרבי יהושע בן קרחה לא דריש הכי והראיה דאח"כ אומר שם בילקוט אחר דרשת ר' לוי דפרע לו בז' ימי אדר הנזכר רבי חלבו אמר כל ו' ימי המלואים היה משמש משה בכהונה בז' אמר לו לא שלך היא אלא של אהרן וכו' ע"ש וכי היכי דרבי יהושע בן קרחה לא סבר כרבי חלבו דאי הוה סבר הוה דריש כרשב"י דנאמר בו רושם דכתיב הלא אהרן אחיך הלוי ה"נ לא סבר כרבי לוי וסבר דלא נאמר בו רושם כיון דהיה מרוב ענותנותו של משה ולא נעשה רושם:

ואמר ריש לקיש מלך הוא והסבר לו פנים. כתב הרב עיון יעקב ז"ל דליכא למימר דאז לא היה רשע עדיין דהא רבי יוחנן קאמר רשע והעז לו פנים משמע דר"ל ס"ל אף ברשעותו יש לחלוק כבוד למלכותו ולכך הביא דעת ר"י שהוא לכאורה ללא צורך עכ"ל ואיני יודע מה ס"ד דלא היה רשע והוא מקור הסט"א ועשה עצמו אלוה ואמר מי ה' וכיוצא. ואי ס"ד הכי מה ראיה מר"י דילמא בהא נמי פליגי. והפשוט דמסדר הש"ס סידר גם דר"י כדי לומר איפוך תכף שוב ראיתי שכבר כתבתי בזה בפתח עינים בס"ד: