מראית העין על יומא עא.

מחיה חיים עשינו שליחותו. אפשר לרמוז דבשעיר המשתלח היו מתכפרין כל עבירות ישראל ונסתם פה המקטרג ס"מ גם אמרו רז"ל שהוא מדבר ביום כפור בשבח ישראל שהם טובים והם בבית הכנסת מתפללים כלם דומים למלאכים ופירשו רבני אשכנז ז"ל דבזה הוחזק כפרן דבכל השנה מלמד קטיגוריא ואינו נאמן וזה הטעם שניתנין לו עונות ישראל זהת"ד בקצור והשתא אחר שנשתלח שעיר המשתלח ונתכפרו עבירות ישראל וניתנו לסט"א לז"א מחיה חיים שהם ישראל שנותן להם חיים ונעשו צדיקים שנתכפר בפרטות עון ג"ע ושומר הברית נקרא חי וא"כ ישראל נקראים חיים שומרי ברית ובזה ניצולים מס"מ דנתכפרו כל העונות וזה רמז מחיה חיים גימטריא קל"א מספר ס"מ שניצולו ממנו והוחזק כפרן והם ניצולו ממלאך המות ולזה נקראים חיים:

אמר רב כי מפטרי רבנן מהדדי בפומבדיתא אמרי הכי מחיה חיים יתן לנו חיים ארוכים טובים ומתוקנים. הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות כתב ארוכים וטובים נגד מ"ש מעט ורעים ומתוקנים מהיום עכ"ד ולי הדל נראה דמתוקנים הוא עיקר הכל דידוע כי כל עצמו של האדם הוא לתקן נפשו בימי חייו ואשר עיות בגלגולים אחרים ולזה בא לעולם והוא בחיים וח"ו יש מי שחי שנים הרבה ולא תקן ואדרבה פגם ימיו והם נדחים וזו מעלת הצדיקים שימיהם יהיו מתוקנים וכמו שפירשו בזהר הקדוש על פסוק ויקרבו ימי ישראל ויקרבו ימי דוד. וא"כ זו עיקר התפלה שיהיו ימיו מתוקנים ובהם יתקן נפשו בכל גלגוליו וז"ש חיים ארוכים טובים ומתוקנים בכל האופנים ברכת השנים דשנים ורעננים:

אמר רבי אלעזר אלו שנותיו של אדם שמתהפכין לו מרעה לטובה. אפשר דהיה חייב על גלגול שעבר שחטא וגם על ביטול מ"ע שביטל ובגלגול זה תקן אשר עיות בחטאתיו ביסורין וסיגופים וזכה לקיים המצות שביטל ולכן נתהפכו לו שנותיו מרעה לטובה ולכן עתה נקראו שנות חיים דהצדיקים נקראו חיים:

אליכם אישים אקרא א"ר ברכיה שיושבים ודומים כנשים ועושים גבורה כאנשים. פירש רש"י ז"ל שדומין כנשים ענותנים ותשושי כח עכ"ל ואפשר לרמוז במ"ש הרב זרע ברך ח"ג דרז"ל כינו לת"ח בשם בת דהתורה מגנא ומצלא מיצה"ר וכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו והת"ח הוא מסוכן לחטוא יותר ואם הת"ח יושב באהל של תורה תמיד ואינו יוצא כי אם קורא ושונה ודומה לבת שהיא בבית תמיד זה הת"ח נשמר מחטא אך אם הת"ח מקיים יפה ת"ת עם דרך ארץ ועוסק במשא ומתן אז היצה"ר מתגרה בו ולזה דימה הת"ח לבת שיושבת תמיד בבית זהת"ד וזה אפשר שהוא כונת ר' ברכיה דדריש אליכם אישים על הת"ח שמדמה אותן לנשים דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה ועוסקים בתורה אז מתגברים על יצרן כאנשים ואין יצה"ר יכול להם:

אם רואה אדם שהתורה פוסקת מזרעו וכו'. כתב הרב עיון יעקב ז"ל מדקאמר לשון פוסקת נראה דר"ל אעפ"י שהוא משלש דורות ת"ח דשוב אין תורה פוסקת מזרעו וזה רואה שתורה פוסקת מזרעו תלינן לפי שנשא אשה שאינה הוגנת דאז התורה פוסקת ממנו וכן הוא בספר חסידים סימן קנ"ו ע"ש ואין לו תקנה עד שישא בת ת"ח עכ"ל ודברי ספר חסידים הם בספר חסידים עם פירוש סימן שע"ד וסימן תקנ"ז. ופירוש הרב יפה אף נעים. אך מ"ש הרב בסוף הלשון ואין לו תקנה עד שישא בת ת"ח הם דברי הרב ז"ל. ומדברי ספר חסידים סימן תקנ"ז מבואר דאינה פוסקת לגמרי דהגם שפוסקת חוזרת ועפ"ז פירשתי לשון הש"ס בקונטריס זה על מציעא דף פ"ה: ולכל הדברות פירוש הרב ז"ל בסוגיין שפיר נאה דאם רואה אדם שפוסקת לא ימתין עד שתחזור מאיליה אלא תכף ישא בת ת"ח ומהרה תחזור ולקבעיה קמא הדר ודו"ק: