מראית העין על יבמות צו

אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב אגורה באהלך עולמים וכו' שפתותיו דובבות בקבר. בתחלת ההשקפה צריך להבין כי הנה ראיתי כתוב משם הרב עיר וקדיש מהר"י צמח ז"ל במ"ש רז"ל דבעבור שאמר אליהו הנביא זכור לטוב כי עזבו בריתך בני ישראל א"ל הקב"ה חייך שתמצא בכל ברית שיעשו בני וחקר הרב ז"ל דמה עונש הוא זה. ותירץ דהעונש הוא דבזמן שהוא למטה במילות מאבד החידושים שמתחדשים במתיבתא דרקיעא עכ"ד ואע"ג דבמילה הוא שולח ניצוץ אחד נראה דכונת הרב ז"ל דבמתיבתא דרקיעא צריך שיהיה בכל בחינותיו מעין דוגמא למה שחקרו הראשונים ז"ל דמאחר דאליהו זכור לטוב הוה שכיח אצל התנאים והאמוראים אמאי לא פשיט כל בעיות שבתלמוד ונשארו בתיקו שהוא ר"ת תשבי יתרץ קושיות ואבעיות. והגם כי הרב יעב"ץ ז"ל בספר לחם שמים סוף עדיות הלעיג על זה לא ראה דבספר הקדוש קנה כתב כן גם הרמב"ם ז"ל בשני פרקים שלא נדפסו בהקדמתו לפירוש המשנה והמה בכתובי"ם כתב כך. וא"כ הדרן לחקירתנו אמאי אליהו זכור לטוב לא פשיט כל תיק"ו שבש"ס. ונראה דאליהו הנביא זכור לטוב אשר היה מתגלה לאמוראים לא היה בכל בחינותיו. ואשר יתרץ קושיות ואבעיות הוא אליהו הנביא זכור לטוב בכל בחינותיו ומצאתי סמך לזה מדברי רבינו האר"י ז"ל ומדברי מז"ה חסד לאברהם ואם כן במתיבתא דרקיעא צריך שיהיה בכל בחינותיו: שוב נזכרתי מה שכתבתי בהגהת הזהר דפוס ליוורנו בסוף האדרא רבא דף קד"ם ע"ב במ"ש אליהו זכור לטוב לרשב"י שלא היה יכול לבוא לאידרא שהיה עסוק עם רב המנונא סבא וז"ל ואע"ג דנמצא בכל ברית מילה של כל ישראל שם שולח ניצוץ אחד אבל לרב המנונא ובאידרא היה צריך להיות בכל בחינותיו. מהר"י צמח ז"ל עכ"ל. ואם כן זה כונת מהר"י צמח ז"ל דבמתיבתא דרקיעא צריך שיהיה בכל בחינותיו וכששולח איזה ניצוצות בכל מילה שיש בישראל אינו יכול להיות במתיבתא דרקיעא. ואיברא דלבי מהסס בעיקר דברי הרב מהר"י צמח ז"ל הנזכר: אמנם לפי דבריו ז"ל אתאן לדידן דזה שאומרים שמועה מפיו מה שכר הוא זה דשפתותיו דובבות והרי אם זכה להיות במתיבתא דרקיעא אצל הצדיקים בעוד דשפתותיו דובבות אית ליה פסידא מחידושי מתיבתא דרקיעא על דרך שכתב הרב מהר"י צמח ז"ל: אכן הדבר פשוט מאד דהצדיק הזוכה לזה הנה נפשו רוחו ונשמתו קביע להו עידנא ושם ינוחו בצל החכמה במתיבתא דרבנן. ונוסף עוד דהגוף אשר בקבר כשאומרים שמועה מפיו יבא לו רוח חיוני ושפתותיו דובבות החידוש ההוא. והכי דייקי רבנן לומר שפתותיו דובבות בקבר דככה יעשה לגוף אשר בקבר. וכן כתבו התוספות בסוגיין וז"ל אגורה באהלך עולמים כשנשמתו בישיבה של מעלה שפתותיו נעות בקבר כאלו מדברות נמצא דבשעה אחת דר בשני עולמים עכ"ל ודברינו בכלל דברי קדשם: