מראית העין על יבמות קג.

אמר רבי יוחנן ז' בעילות בעל אותו רשע וכו'. קדמונים אחזו צער משום יתובי דעתא בהני בי תרי דהכי אמרינן ז' בעילות וכו' ורז"ל במדרש אמרו ותכסהו בשמיכה שמ"י כה שלא נגע בה ונראין הדברים סתראי נינהו ומ"ש מהר"ש בן הרשב"ץ ז"ל בסוף קונטרס מלחמת מצוה דף ל"ה והמגיה שם כתב שכ"כ מהר"ר יהודה עוזיאל ז"ל הרואה יראה כי אין בדבריהם כדי שביעה. וראיתי להרב הגדול מהר"ר יוסף דוד ז"ל דבא לכלל ישוב כמ"ש גורי האר"י ז"ל דנזדמנה שם שידה בין רגלי יעל ושכב עם השידה דוקא וז"ש באשר כרע שם נפל שדוד מלשון שידה שהיה באותו מעשה שדוד מחובר עם השידה, א"נ שדוד לשון ביזה שנשלל סיסרא מניצוצי הקדושה שהיו בראשו ויעל מחצה וחלפה רקתו והוציאה ניצוצות הקדושה אשר בראשו ומאלו הניצוצות שבראשו יצא רבי עקיבא כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל זהו תורף דברי הרב מהר"י דוד ז"ל ע"ש באורך: ולפי הדרך הראשון שפירש דשדוד פירושו מחובר עם השידה אפשר כי רע לעומת טוב כי שדי הוא ביסוד בקדושה ובסט"א הוא שדוד כמו מספר שדי ור"ת באשר כרע שם הוא שכב. וס"ת הוא מרע כלומר ששכב עם הרע כי הוא חלקו. ודרך צחות אפשר כי רמז שכבר הוא נוטה למות וזהו שכב מרע ע"ד שאומרים רז"ל שכיב מרע שציוה וכו': ואולם הדרך השני נוחה הימנו והוא קלורית לעין אשר בזה תנוח דעתנו בקושיא עצומה שהקשה הגאון הרב מגן אברהם ז"ל בספרו זית רענן על הילקוט ביהושע משם הגאון מהר"ר ישראל לפי שאמרו בגמרא דרבי עקיבא יצא מסיסרא וכתב הרמ"ע ז"ל ממה שבא על יעל דהא רבי עקיבא סבר דגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. ומה שתירץ שם יש להשיב עליו. אך בהא שכתבו ז"ל דניצוצי הקדושה אשר בסיסרא היו בראשו על דרך שאמרו דניצוצי הקדושה אשר בעשו היו בראשו וכשהרגו חושים ראש עשו נקבר אצל האבות. ויעל מחצה ראש סיסרא ויצאו ניצוצי הקדושה ועלו למעלה ואח"כ באו דרך גבר. בזה נחה שקטה הארש דנשמת רבי עקיבא באה מניצוצות הקדושה שהיו בסיסרא על ידי יעל דמחצה ראשו ונתבררו ניצוצות הקדושה ועלו למעלה לבאר מים חיים ואח"כ באו כדרכם וסיסרא לא בא אל יעל כאמור: ומאי דפריך בשמעתין והא מתהניא מעבירה היינו על קרוב בשר כמ"ש בקדושין דף כ"ג דשלא כדרכה אית לה הנאה וכמ"ש הרב מהרימ"ט ז"ל שם בחידושיו. ומה שאמרו רז"ל שמיכה שמי מעיד שלא נגע בה היינו על עיקרו של דבר ואין להאריך: וכד הוינא טליא הן כל יקר ראתה עיני כתוב לאמר דאחד קדוש פירש כונת מזמור צ"ז אוהבי ה' שנאו רע וכו' הכונה אוהבי ה' כיעל שנאו רע כמ"ש בש"ס דטובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים שומר נפשות חסידיו רבי עקיבא מיד רשעים יצילם אור זרוע ס"ת הפסוק הוא רבי עקיבא עד כאן דברי אחד קדוש הנזכר ז"ל: ועל פי האמור אפשר לפרש ולרמוז באופן זה. אוהבי ה' שנאו רע דיעל לא מתהניא וכו' ולא תסבור שבא עליה ח"ו לכך כתיב אוהבי ה' ע"ד שמי כ"ה אלא השידה נזדמנה. וכי תימא אם כן מהיכן יצא רבי עקיבא לזה רמז אוהבי שנאו רע ר"ת ראש מהניצוצות שבראשו. ותיבת ה' נכתב להעיד שה' שמרה ולא בא עליה ע"ד שמי כ"ה. שומר נפשות חסידיו ר"ת נחש נפשות דייקא שהצילם מהנחש בין ליעל שלא טמאה ונזדמנה שידה ורמז בר"ת נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם גימטריא שדה עם הכולל. בין על נשמת רבי עקיבא שלא יצאה דרך ביאה אלא מניצוצי קדושה שבראשו כמו שרמוז בר"ת. מיד רשעים סיסרא והנחש יצילם. אור זרוע וכו' ס"ת רבי עקיבא אור זרוע ולא בא מביאת גוי על ישראלית ח"ו ומ"מ רמז דהוא בן גרים שקבלו תר"ו מצות כס"ת שומר נפשות חסידיו ועוד יש לרמוז אוהבי ה' שנאו רע. ומאי דכתיב בין רגליה וכו' שנאו ר"ת שידה נזדמנה אצלו ושכב. גם בין רגליה כרע נפל שכ"כ גימטריא בשידה עם הכולל ודו"ק: ודע שאני כתבתי במקום אחר דאפשר דמ"ש הרמ"ע ז"ל לאו דוקא והיינו דבו בפרק לא היו אצלי מאמרות הרמ"ע ז"ל אך עתה ראיתי דברי הרמ"ע ז"ל וכתוב שם בכת' מפרש דבביאה ג' יצא רבי עקיבא ע"ש ועיין מ"ש לקמן בגיטין על דף נ"ז בס"ד ודוק: ואפשר לרמוז בזה במאמר במדבר רבה פרשה יו"ד וז"ל וכשוכב בראש חבל וכשוכב זה סיסרא שכתוב בין רגליה כרע נפל שכב בראש חבל שחבלתו יעל בראשו עם היתד שבאהל עכ"ל רמזו רז"ל וכשוכב שלא שכב אלא נראה בעיניו כשוכב וז"ש בין רגליה שנזדמנה שידה וכי תימא א"כ מהיכן יצא ר"ע לז"א בראש חבל שבראשו היו ניצוצות הקדושות וחבלתו יעל ונתבררו משם ואמרו במדרש משלי בסופו דלא הרגה יעל לסיסרא בכלי זיין משום לא יהיה כלי גבר על אשה וז"ש שחבלתו יעל ביתד דרך חבלה לרוב קדושתה ודוק היטב: