מראית העין על תענית כא:

אי הכי איזיל אנא לגביה דמר. הקשה הרי"ף ז"ל הא אין המקום מכבד. ונראה דהשתא הכי קאמר נהיה שנינו כאחד לדבר דברי תורה ולא משום כבוד. וז"ש אי הכי דאין המקום מכבד טוב שלא תבא אבל מצד אחד איזיל אנא וא"ל מוטב וכו' והוא יבא אצלו. אך יש להרגיש במ"ש יבא מנה בן פרס דלכאורה נראה כמזלזל בכבוד אביו ח"ו ואומר בפיו שהוא גדול מאביו. ונראה דמשום דהיו כמה רב נחמן להכירו היו קורין לו הכל רב נחמן בר יצחק וכך היה רגיל בפי כלם וא"כ היה מפורסם לכל דאביו לא היה חכם וקורין לו יצחק פשוט וא"כ אינו זלזול במ"ש מנה בן פרס דכלם היו יודעים וכך היו רגילים לקרותו. ואדרבה הוא כיוין לתת כבוד לאביו לומר דהיה בעל מעשים טובים דהוא מנה דיש לו תורה ומצות ואביו הא מיהא יש לו מצוות והוא פרס ואינו נעדר מכל וכל גם כיוין לשבח אביו דברא מזכה אבא ויש לו מעלה דבנו עוסק בתורה ודו"ק:

רב נפישא זכותיה טובא וכו' אלא משום ההוא גברא וכו'. הרב מהרש"א ז"ל כתב דאלו היה בשביל רב מנכין לו מזכיותיו ע"ש. ולי ההדיוט אינו נראה דההיא דוקא בעומד במקום סכנה וסובר שיעשו לו נס והכא לא שייך מנכין לו מזכיותיו והפשוט הוא למען ישמעו ולמען ילמדו לעשות כההוא גברא וההיא אתתא: