מראית העין על סוטה ל

דרש רבי יוסי הגלילי בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה עולל הגביה צוארו ותינוק שמט דד ואמר זה אלי וכו'. כת הקודמין ז"ל פירשו במ"ש רז"ל בקשו מלאכי השרת לומר שירה א"ל הקב"ה מעשה ידי טובעים וכו' וז"ש וכיצד אמרו שירה כלומר איך יכלו לומר שירה והלא המלאכים מנעם ה' וא"ל מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה ואם כן איך ישראל אמרו שירה. ותירץ דעולל הגביה צוארו וכו' וזה עד דמן השמים נתנו להם רשות לומר שירה כיון שראו הפלא הזה מפי עוללים ויונקים עד כאן דברי הראשונים ז"ל: ועל פי זה אפשר לרמוז בפסוק סוס ורכבו רמה בים עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו וכו'. תיבת לישועה יטמין ברמ"ז הלא בראשי תיבות לאות יונק שמט עולל הגביה ואמרו. זה אלי ואנוהו. הכונה הגם דסוס ורכבו רמה בים ומעשי ידיו טובעים עם כל זה עזי וזמרת יה תוקפי שאני אשיר ולא אחוש אם מעשה ידיו טובעים ויהי לי לישועה ונרמז ויהי לי לאות יונק שמט עולל הגביה ויאמרו זה אלי ואם כן ניתן לי רשות מן השמים לומר שירה. ואפשר לרמוז בפסוק באופן זה אז ישיר משה וכו' וכי תימא מאחר דידע משה רבינו ע"ה דמלאכי רום בקשו לומר שירה ולא נתן להם רשות מטענת מעשה ידיו טובעים וכו'. איך עשה כזאת לשיר הוא ובני ישראל. וכי תימא אי לא ניחא קמיה קב"ה הול"ל שלא ישירו כמ"ש למלאכים זה אינו דהאדם בחירי וכך רצה הקב"ה שהבחירה תהיה ביד האדם והוא ישכיל להטיב א"כ משה רבינו ע"ה היה לו לימנע ממה שראה למלאכים. לז"א ויאמרו לאמר כלומר ויאמרו מסיבת לאמר רמז דמן השמים הראו במופת שיאמרו שירה והיינו דהעולל והיונק לה' אמרוה: ואפשר שזה רמז הפסוק קדמו שרים אחר נוגנים וכו' ולא ירע בעיניך לשיר בפה וגם בכלי על מות מעשה ידיו אל תחוש לזה והטעם ה' ממקור ישראל שהם העוברים שאמרו שירה וזה יורה יורה דמן השמים ניתנה להם רשות לשיר על גאולתם. ואפשר לרמוז עזי וזמרת יה. דר"ת ורכבו רמה בים עזי הוא עובר לרמוז דאפילו עובר במעי אמו אמר שירה. גם ר"ת עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הוא עולליו מגיד דגם העוללים אמרו שירה.