מראית העין על סוטה לא.

ונחזי האי לא היכי כתיב וכו'. הרבה יש לדקדק בסוגיא זו וכתבתי קצת בקונטריסי ועיין מ"ש התוספות בחולין דף ס"ה ע"א:

תניא היה ר"מ אומר נאמר ירא אלהים באברהם וכו'. יש להעיר דהגם דודאי אברהם עבד מאהבה כדכתיב זרע אברהם אוהבי מ"מ הא דאמר כי ירא אלהים אתה אימא דהיינו מיראה ומשום דאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו להכי לא אמר אלא ירא אלהים דהיה מדבר לו כדכתיב כי ירא אלהים אתה וא"כ ירא אלהים דאיוב היינו מיראה: ואפשר לחלק דלא דמי לדאמרינן בעלמא אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכו' דהתם היינו בשני שבחים דלא שייכי אהדדי כגון צדיק תמים דנח אבל הכא דעיקר העבודה הוי בדחילו ורחימו ויראת העונש כמעט שאינה חשובה. וגם לגדול כאברהם אע"ה הוא פגם אם אין לו אהבה בזה האופן לא שייך לומר דהמלאך א"ל מקצת שבחו ובפר' דאברהם אע"ה היה לו כמה שבחים אחרים ולזה מוכרח דא"ל ירא אלהים על יראת הרוממות וה"נ גבי איוב: אך ק"ק דאמרינן פרק אחד דיני ממונות אמר רבא גדול הנאמר בעובדי' יותר ממה שנאמר באברהם אבינו דאלו באברהם לא כתיב מאד ובעובדיה כתיב מאד. ובהא נראה דשפיר מצינן למימר דאברהם אע"ה דהמלאך היה מדבר לו לא אמר מאד משום מקצת שבחו וכו' ובעובדיה דהיה שלא בפניו לכך כתיב מאד. וי"ל דאמרינן התם דהב"ק אמרו לאחאב בשביל מה שא"ל לעובדיה דלא נתברך בגללו ומשמע דהב"ק יצא בפניו דעובדיה ושפיר דריש. ואת"ל דהב"ק לא יצא בפניו דעובדיה ל"ק דגם רבא מודה בהא דמה שלא נאמר לאברהם היינו משום שהיה בפניו ואיהו לא קאמר דעובדיה גדול מאברהם ח"ו רק משתעי בלשון חכמה ודייק בלישניה גדול הנאמר בעובדיה יותר ממה שנאמר באברהם דכן הוא האמת דבזה נאמר יותר מזה. ואולם טעמא רבא איכא דהכא בפניו והתם שלא בפניו וזה עצמו כתבו המפרשים במ"ש פ"ק דבתרא גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם ע"ש ודוק: