מראית העין על סנהדרין כד.

לאחד קראתי נועם אלו ת"ח שבא"י שמנעימין זה לזה בהלכה. אפשר לומר דארץ ישראל רומז לשכינה גם הלכה תורה שבע"פ רומז לשכינה והלכה אותיות ה' כלה. ומכונין ליחד הדודים ולהמשיך שפע מאימא הנקרא נועם וזה רמוז לאחד פי' ליחוד קראתי למדתי להמשיך נועם מאימא הנקראת נועם ובכונה זו מנעי"מין זה לזה בהלכה: וראיתי להרב עיון יעקב ז"ל שכתב וז"ל ואפשר שזה כונת המדרש וזהב הארץ ההיא טוב זו אורייתא דא"י דטבא בלוייתא טבא היא בקרייתא הכונה כי ת"ח שבבבל אסור לעסוק בתורה בדרך כדכתיב אל תרגזו בדרך משא"כ בא"י שלומדין בנחת על כן מותר לעסוק בדרך עכ"ל. ועם נשיקת הרצפה אין דברי הרב מכוונים דמ"ש אל תרגזו בדרך אמרו בתעניות דף יו"ד אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגז עליכם הדרך ופריך והא"ר אלעאי ברבי ברכיה שני ת"ח שמהלכין בדרך ואין ביניהם ד"ת ראויים לישרף ומשני ל"ק הא למגרס הא לעיוני ופירש רש"י ז"ל שמא תרגז עליכם הדרך תתעו והרב מהרש"א ז"ל שם בחידושי אגדות כתב וז"ל פירש"י תתעו ר"ל שע"י עיון בתורה כדמסיק תבואו לתעות ותתעכבו בדרך ויוסף מיהר הליכתם כמ"ש מהרו ועלו אל אבי עכ"ל. והשתא נראה פשוט דלעסוק בדבר הלכה אין חילוק בין ת"ח דבבל לת"ח דא"י דהטעם כי בעיונו יטרד ויתעה מן הדרך. באופן דלמגרס כלם חייבים ולעיוני אפילו ת"ח דא"י אין להם להתעסק בהלכה. והשבטים ת"ח דא"י הוו ובודאי שהיו מנעימים זה לזה בהלכה. הן אמת דראיתי להרב מהרש"א ז"ל בסוף דבריו שכתב כי עיון התורה מביא החכמים לידי רוגז כמ"ש אורייתא מרתחא ליה ולזה אל תרגזו ותעיינו וכו' ע"ש אבל דברי הרב הם דרך דרש ולא כיוין הרב להוציא דין ולחלק בין ת"ח דא"י לח"ל ותו דהש"ס ופירש"י ז"ל קרו בחיל שמא תרגז עליכם הדרך ויתעו וכמו שפירש מהרש"א גופיה ברישא. ותו יש להרגיש קצת דהרב ז"ל כתב לפרש המדרש בזה ותוספות שם בתעניות כתבו דיש במדרש אל תפסיקו מדבר הלכה וכתב מהרש"א ז"ל שם שהכי סבר הב"ר. וכעת אין עמדי המדרש ולא הרא"ם אבל לפי מהרש"א והתוספות המדרש הוא הפך דבריו. ולכל הדברות לשון המדרש שהביא טבא בלוייתא וכו' פירושו שתורת א"י היא טובה ללויה וכו' שהיא תורה אמיתית ברורה ומכוונת דתורה שבע"פ נגד מ' וא"י בחינת מ' והיינו דכתיב וזהב הארץ ההיא טוב זהב מ' טוב יסוד. ואין כונת המדרש כמו דחשב הרב ז"ל:

חבלים אלו ת"ח שבבבל שמחבלים זה לזה בהלכה. אפשר דיען בו בפרק הבירור היה למטה והיה צריך טורח להקשות ולתרץ בכח לשבר הקליפה ולברר וכמו שהיה עושה רבינו האר"י ז"ל כשהיה לומד הלכה שהיה בכח גדול בכונה זו ואפשר דמשו"ה ת"ח שבבבל היו מתעסקים בכח זה עם זה וכונתם לשבר הקליפה ולברר ניצוצות הקדושות וכונתם ודאי ליחד קבה"ו וכן חבלי"ם גימטריא הוי"ה אדנ"י עם הכולל שכונתם בכל ליחד הדודים. ויען אחר האמוראים הבירור יותר למטה אפילו בימי הגאונים וכ"ש בימי הפוסקים הראשונים לכן כלם עסקו בתלמוד בבלי כי אפילו בימי האמוראים אמרו במחשכים הושיבני זו תלמוד בבלי כמ"ש לקמן וכמו שפרשתי בעניותי בפתח עינים ע"ש לכן רבותינו בעלי התוספות ורבותינו הרמב"ן ורבינו יונה והרשב"א והריטב"א והר"ן ז"ל ושאר רבותינו בעלי החידושים בזמן שהבירור יותר למטה ויותר קשה הוצרך הדבר לפלפל בקושיא ותירוץ הרבה והכל מן השמים בכונה מכוונת ע"י רבותינו האחרונים ז"ל. ואגב אמרתי בקיצור גדול אגלה טפח כי בערי בבל ופרס היו רבותינו האמוראים וחיברו שם התלמוד הקדוש וכמה אלפים היו בכלה דאדר וכלה דאלול ואח"כ היו רבנן סבוראי והגאונים והיום ידעתי מפי מגידי אמת דבערי פרס אין תורה ואפילו תפלה אינם יודעים והטעם כי היו הרבה ניצוצי תורה והאמוראים ורבנן סבוראי והגאונים בלימודם וקדושתם ביררו כל ניצוצות התורה אשר שם ואחר שנתבררו משם ה' עשה שילכו לצרפת וספרד והיו רש"י ז"ל ורבותינו בעלי התוספות והפליאו לעשות עד שביררו הכל ואח"כ היה גרוש צרפת וכן בספרד היו רבוואתא קמאי ובתראי תפארת חכמים גדולי ישראל והרביצו תורה הרבה והיה הגרוש ובאו ישראל לטורקי"אה וארץ מערב ובאשכנז ופולין ה' עליהם יחיו וכל זה אינו במקרה ח"ו רק אל המקום שהיו ניצוצות התורה כמו בפרס עשה ה' שירביצו שם תורה עד שביררו הניצוצות התם וכן בכל המקומות ומזה ישכיל האדם שהכל בכונה מכוונת וסוד ה' ליראיו והדברים עתיקים מפלאות תמים דעים והני מילי תבנית כל רמ"ז ויהי הקצ"ר אמיץ: