מראית העין על סנהדרין קג:

רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר מפני כבודו של דוד וחד אמר מפני כבודו של נחמיה. לפי מש"ל דהרב מהרח"ו בשם רבינו האר"י ז"ל אמר דבן ראשון של ב"ש היה נחמיה א"ש דנדמה נחמיה לדוד:

מנשה היה שונה נ"ה פנים בת"כ וכו' אחאב פ"ה ירבעם ק"ג. אפשר לרמוז דמנשה שזכה לשוב בתשובה כדאמרינן לעיל. והגם דאיכא מאן דסבר דלא עשה תשובה. אפשר דהכי הוה סבר ומיהו כשהלך ריב"ל לג"ע שלח כתב מג"ע כמו שכתוב הנסח בספר הכלבו ושם נאמר דמנשה ראש לבעלי תשובה והוא בג"ע וריב"ל היה סוף התנאים ותחילת האמוראים ולא נודע זה כי אם אחר פטירת ריב"ל. ואפשר דנשאר זה המחלקת במשנה כי כששונים זה יש לו עוד כפרה ע"ד מש"ל ויען התשובה רמז לאות ה' ותשובה עילאה לאות ן' לכך נזדמן לו שהיה שונה ה"ן פנים בת"כ מגיד מראשית. ואחאב פ"ה גימטריא אלהים עם הכולל רמז דמדה"ד מתוחה כנגדו. וירבעם ק"ג גימטריא עגל כי הן בעון עשה עגל. ועוד יש לרמוז כי מנשה הוא אותיות מ' שנה וידוע כי שנה נקראת מ' וזה רמז שמי כי הוא רומז לשכינה שיזכה לעשות תשובה הרומז תשוב ה' ואחאב גימטריא י"ב חסר תיקון כי י"ג הוא אחד וי"ב חסר תקון. גם ירבעם אותיותיו ראשונות ריב היא קליפה עם גימטריא קי"א עם הכולל גם ירבעם גימטריא שכב כי ימות באין מוסר וכבר נודע כי הכל רמוז בשמות וכמו שפירשתי דזה היה חכמת אדה"ר לקרוא שמות דידע שרשם ועיקרם ואחיזתם ושוב זכיתי דראיתי דרמוז בתקונים כמ"ש באורך במ"א בס"ד: ויש לחקור לדעת רב יוסף דתורה אף בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא ואצולי מצלא וכבר כתבנו בכמה דוכתי דבילקוט כ"י כתוב סברת רב יוסף בלשון שנו רבותנו וכפ"ז ק' איך לאחאב וירבעם התורה לא הצילתם ומה גם דהיו עוסקין בת"כ שהיא בפרשת הקרבנות דחשוב כמקריבים קרבנות כמ"ש בסוף מנחות ולאחאב אפשר לומר דהיה שלא לשמה ולא מהניא כמ"ש בילקוט על דואג ואחיתופל אבל על ירבעם ק' דאמרינן לעיל שלא היה בתורתו דופי ושמא היה מתגאה בתורה וכמה דאמרינן לעיל דגסות הרוח שהיה בירבעם וכו' ונמצא שלא היה לשמה כדחזי ובתחילה היתה תורתו בלי דופי שהיה מכוין אל האמת שעדיין לא נשתרש בגסות הרוח ואח"כ היה הולך וגדל בגאוה ועבירה גוררת עבירה ומעולם לא היה לשמה לגמרי ולכן לא ניצול: