מראית העין על מנחות פז.

מאי אמרי אמר רבה בר רב שילא אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. אפשר במ"ש בזהר הקדוש נפלה לא תוסיף קום מעצמה אלא כביכול כתוב אקים סוכת דוד. וזה רמזו אתה תקום כלומר תקום להקים סוכת דוד וז"ש תרחם ציו"ן היא מ'. כי עת לחננה עת היא מ' והכונה בעבור השכינה לחננה ועמה יפקון כי בא מועד. ורבה בר רב שילא דעקימת שפתיו אחניא ברגע קטון דלימא קב"ה שמעתא מר"מ כמ"ש פרק אין דורשין עתה לעורר הרחמים אמר פ' שאומרים המלאכים דבאמירתו מגביר מדת רחמים וכמ"ש במ"א דהצדיק המלמד זכות מועיל הרבה ומבטל המקטרגים וזו היתה כונת האמוראים הקדושים לומר הני קראי דאהניא דיבורייהו לבטל כמה מקטרגים ולהשפיע שפע רב:

רב נחמן אמר בונה ירושלים ה'. הכונה דלכבוד השכינה הנקראת ירושלים לא כלו רחמיו ותמיד הוא חושב בונה ירושלים השכינה ה' מדת רחמים ואז נדחי ישראל יכנס דבזכותה נגאלים ואז יהיה לישראל דין נשואין כמ"ש הרב מהרימ"ט ז"ל דבמקדשים היה דין ארוסין כי היה בחצר דידה אך לעת"ל דכתוב ושמתי כדכד וכיוצא הוא חצר דידיה ואז יהיו נשואין לעד וז"ש בונה ירושלם ה' ויהיה חצר דידיה ואז נדחי ישראל י"כנס לשון נשואין ליום הכניס"ה איכא בי חס"א א"נ מעוררים הרחמים על עשרת השבטים ובני משה שהם רובי רבבות אלפי ישראל וכלם צדיקים ובזכותם ירחם על שארית ישראל אשר בגלות וזהו שאמר נדחי ישראל עשרת השבטים ובני משה אלפי רבבות צדיקים יכנס. ואפשר עוד לרמוז נדחי בגימטריא אדני ז' שהיא מלכות ספירה ז' מחג"ת נהי"ם יכנ"ס:

ומעיקרא מאי אמרי אמר רבא כי בחר ה' בציון אוה למושב לו. פירש רש"י ז"ל מעיקרא קודם שיחרב היו אמרי כי בחר ה' בציון ואף לעתיד לבא עתידים המלאכים להיות שומרים ולומר כי בחר ה' בציון עכ"ל. אפשר לומר דרך דרש במ"ש רבינו בחיי ז"ל או"ה למושב לו או"ה שם רומז שמו וכסאו שלם אות א' מכסא ו"ה מה' וזהו או"ה. וא"כ מעיקרא קודם שיחרב הוו אמרי או"ה למושב לו לרמוז דשמו וכסאו יהיה שלם וכ"כ הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות מדנפשיה במאמרינו. ולהכי גם לעתיד יאמרו בדרך הודאה בלשון עבר או"ה למושב לו דהשלים כביכול שמו וכסאו והרב עיון יעקב ז"ל כתב דלעתיד יאמרו כך דכתיב בתריה זאת מנוחתי עדי עד דהוי לעתיד ויש ט"ס בדבריו או אגב שטפיה עיין בדבריו ודוק. ועיין מה שכתבתי אני בעניי לעיל בסוף זבחים בס"ד: