מראית העין על מנחות פה:

וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה מ"ש תקועה אמר רבי יוחנן מתוך שרגילין בשמן חכמה מצויה בהם. אפשר דקשיא ליה דתסגי לומר וישלח יואב ויקח אשה חכמה כי אותה הוא מבקש. ומה לנו לדעת זאת האשה איה מקום כבודה ומאיזה עיר היתה. ולכן אתא רבי יוחנן להודיענו זהירות יואב אשר נזדרז בענין מאד מאד כי זאת העיר תקועה דתנן תקועה אלפא לשמן ומתוך שהם רגילים בשמן זית חכמה מצויה בהן ושלח משם אשה חכמה דאפילו בתקועה שכלם חכמה מצויה בהם אשה זאת היתה מצויינת וקורין לה חכמה ולהכי כתיב וישלח יואב תקועה עיר החכמה ויקח משם אשה חכמה ונמצא שהיא מיוחדת בחכמתה וראויה לדבר אל המלך במשל ובמליצה אשה מצא להלל נרצה:

לקיים מה שנאמר יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב. כתב הרב עיון יעקב ז"ל וכן הוא אצל החכמה והתורה שמרמז אליו השמן כי יש מתגאה בטלית ת"ח ואין כל ויש מתרושש והון רב מתרושש כאלו אינו והוא חכם גדול ולהכי נמשלה התורה למים שהיא הולכת למקום נמוך עכ"ל. וזה שכתב הרב וכן הוא אצל החכמה והתורה שמרמז אליו השמן כדי נסבא דהגם דסוגיין קאי בעובדא דמוכר שמן מה שאמרו הפסוק על מתעשר ומתרושש דעלמא דבממון איירי ואין עיקר הכתוב ולא מה שהביאוהו בהך עובדא מיירי בשמן כדי שיאמר הרב דכן הוא אצל החכמה והתורה שרומז אליו השמן: ומ"מ אפשר לומר בסגנון אחר קרוב לדברי הרב בענין התורה יש מתעשר שהוא חכם ונתגאה ואין כל שחכמתו מסתלקת ממנו כמו שאמרו רז"ל יש מתרושש שהוא עני בתורה שאינו חכם כל כך אבל הוא מחזיק עצמו יותר עני ממה שהוא כלומר שהוא מחזיק עצמו לעם הארץ והון רב שבזכות זה דאינו מחשיב עצמו כלום יזכה לתורה והון רב כי הענוה הוא סגולה ליראה ולחכמה ולכוין אל האמת והוא מרכבה לשכינה ותורה שבע"פ רומזת לשכינה ולכך מכוין אל האמת כמ"ש גבי בית הלל דהלכה כמותן מפני שהן ענוים: