מראית העין על מכות כג:

אמר רבי יהושע בן לוי ג' דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו עמהם ב"ד של מעלה ואלו הן מקרא מגילה ושאלת שלום בשם והבאת מעשר. אע"ג דהבאת שלום היה בימי גדעון דהוי קודם לכל מ"מ נקט מקרא מגילה מקודם ליקר תפארת גדולתם שהיא מצוה מדברי סופרים ואשר קבלנו התורה בו בפירוש כמ"ש הדור קבלוה בימי אחשורוש וכל המועדים בטלים וימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם זהו לפי פשוטו. ולפי מדרשו דאמרינן דקריאתה זו הלילה א"כ המגילה היא הלל לה' ולכך הקדימה לשלום איש לרעהו. ואם אל סודו תדרוש קח לך בשמים ראש מר דרור יסוד אבא שלמא רבא לטו"ב לפנ"י האלהי"ם המתגלה בכל שנה גדול השלום. ולכך הקדימו להבאת שלום פשוט פרטי, ודרך רמז מקרא מגילה שלום הבאת מעשר ר"ת משה דבמותב תלתא ונהי בעינינו כאלו נצטוינו מפי משה:

מקרא מגילה דכתיב קיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה. ופ"ק דמגילה הקשו התוספות דאמרינן פרק רבי עקיבא קיימו מה שקבלו כבר ותירצו דתרתי שמעינן. ועמ"ש דרך דרש בקונטריס אהבת דוד דף כ"ב ושם בפ"ק דמגילה אמרו דמצאו לה סמך בתורה ועמ"ש בקונטריס דברים אחדים דף קכ"ח ובירושלמי פ"ק דמגילה אמרו רשב"ג בשם ר' יונתן פ"ה זקנים ומהם שלשים וכמה נביאים היו מצטערים וכו' עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים ע"ש וברכי יוסף סימן תרפ"ח: אך קשה דהכא בשמעתין קאמר דג' דברים עשו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה וחדא מיניהו מקרא מגילה וריב"ל קאמר מימרא זו ובירושלמי פ"ק דמגילה קאמר משם ריב"ל עצמו דמגילת אסתר נאמרה למשה מסיני אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ויש לישב. ועיין מה שכתב הרב יפה מראה ע"ש גם בזהר הקדוש אמרו דמגילת אסתר נאמרה למשה רבינו ע"ה והיינו דכתיב וקבל היהודים ע"ש:

ת"ש ה' עמך גבור חיל. הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות הקשה דהרי קדם גדעון לבועז והאריך ומסיים בצ"ע וכבר קדמו הרב יפה מראה בסוף מ' ברכות ובא לכלל ישו"ב ע"ש:

ויאמר עד ויאמרו מיבעי ליה. כתב הרב עיון יעקב ז"ל דעל תיבת עד לא בעי דהול"ל עדים דעד הוא שנים כדאמרו בסוטה כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים אך במדרש דריש מדלא כתיב עדים עכ"ל ויראה דטעמא דסוגיין דלא פריך נמי עדים מיבעי ליה היינו משום דאמר שמואל עד ה' בכם ועד משיחו ומשו"ה לא אמרו עדים דח"ו היו אומרים על ה' ועל שאול עדים ואינו כבוד כלפי מעלה להכי אמרו עד:

אלא גמרא. פי' דכן קבלנו דיצא ב"ק ואמר ממני וכן עד וכן היא אמו וכן פירש הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות לדעת רש"י ז"ל והוא פירוש מרווח בגמרא במ"ש אלא גמרא. וזאת לפנים רמזתי בעניותי ממני ר"ת ממנה מלכים נביאים יוצאים:

דרש רבי שמלאי תרי"ג מצות נאמרו למשה מסיני וכו'. כתב מז"ה חסד לאברהם ז"ל עין הקורא נהר ס"ט דכל אחד מרמ"ח מצות עשה סגולה לידבק בשכינה. וכל ל"ת הוא להבדילנו ולהפרישנו מכחות הטומאה שלא ישלטו עלינו ולא יגעו בנו ודע כי שס"ה מיני כחות הטומאה הם ראויים לחול על האדם על ידי מעשים רעים וכנגדן נצטוינו שס"ה מצות ל"ת והעוברת על אחת מהן מכין כסא לחול עליו אחת משס"ה כחות הטומאה כנגד אותה עבירה ואפילו אחר הכנת הכסא אין רשות לאותו כח הטומאה לחול עליו עד שיתנו לו רשות: