מראית העין על מכות יא.

כי הא דההוא גברא דאכליה אריא ברחוק ש' פרסי מיניה דריב"ל ולא אשתעי אליהו בהדיה תלתא יומי. ומעין דוגמא אמרו בירושלמי פ"ח דתרומות דתבעיה מלכותא לעולא בר קושב ופייסיה ריב"ל ויהביה והוה אליהו זכור לטוב יליף מתגלי עלוי ולא אתגלי צם כמה צומין ואתגלי אמר ליה ולמסורות אני נגלה א"ל ולא משנה עשיתי א"ל וזו משנת חסידים. והנה הרב עיון יעקב ז"ל כתב דהא דקאמר הש"ס כי הא דההוא גברא וכו' היינו ללשון שני משא"כ ללשון ראשון אין ראיה מזה עכ"ד ולי הדל נראה דהא דמייתי הש"ס הוא בין ללישנא קמא בין ללישנא בתרא דהרי גם ללישנא קמא אמרינן מפני שהיה להם לבקש רחמים על דורם ומייתי שפיר מדריב"ל דלא אתגלי אליהו זכור לטוב שהי"ל לריב"ל לבקש על דורו ובזה שוים התרי לישני ופשוט ואין להאריך:

מי איכא דידע אי שרי למכתב שם וכו'. רש"י ז"ל בסוף סוכה כתב דדוד הע"ה הוה ידע ולא רצה להורות במקום רבו וכתב הרב לשון למודים בא"ח סימן ט"ו דדברי רש"י ז"ל אשתמיטיתיה להרב מהרימ"ט ז"ל ע"ש וגם נעלמו דברי רש"י ז"ל מהרב מהרח"א ז"ל בעץ החיים פרשת ראה דף ק"ט ומהרב יעב"ץ ז"ל בספר עץ אבות פ"ו דאבות ע"ש ועמ"ש בככר לאדן דף קצ"א ע"ב: