מראית העין על מכות י.

אמר רבי יוחנן מנין לד"ת שהן קולטין דכתיב את בצר וכו' וכתיב בתריה וזאת התורה וכו' אי בעית אימא מאי קולטין ממלאך המות וכו'. אני עני כיונתי קצת לזה בקונטריס פני דוד פרשת ואתחנן אות ג' וגם רבינו בעל הרקח כ"י כתב דסמיך וזאת התורה לערי מקלט לומר שהתורה קולטת והוסיף רבינו לומר דכשם דערי מקלט מ"ח כך התורה נקנית במ"ח דברים עכ"ד ואני בעניי כתבתי עוד רמזים בזה בקונטרס כסא דוד דף ע' עמוד ד' וכתבתי שם דברי הרב ש"ך עה"ת ע"ש:

כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס וכו'. כתוב בעין יעקב עם פירושים הנקרא כתנות אור בגליון ונראה שהוא מהרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות וז"ל הוה מצי לאתויי מדוד הע"ה בפרק במה מדליקין ומרבה בר נחמני עכ"ל וגם אני בעניי בפני דוד פרשת ואתחנן אות ג' הנזכר הבאתי אני הני בי תרי ע"ש: ואפשר לומר דהש"ס הכא רצה להביא הא דרב חסדא להיות הך דרב חסדא בקיצור טפי מהנך דגבי דוד הע"ה פרק במה מדליקין שם נאמר הו"ל בוסתנא אחורי ביתיה אתא מלאך המות ובחיש באילני נפיק למחזי הוה סליק בדרגא איפחית דרגא מתותיה ע"ש וכיוצא פרק הפועלים גבי רבה בר בר חנה אמרו שם נשיב זיקא ואוושא ביני קניא סבר גונדא דפרשי הוא אמר תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסר בידא דמלכותא וכו' ע"ש והרי הא דרב חסדא הוי בקצרה טפי מהנך דהכא לא קאמר אלא סליק ויתיב אארזא פקע ארזא אשתיק. ומשום הכי מייתי הש"ס הא דרב חסדא טפי מהנך למנקט נפשיה בקצי"רי:

אמר רבי תנחום בר חנילאי מפני מה זכה ראובן להמנות בהצלה תחילה וכו'. הרב ישרש יעקב פירש בזה משם הרב תאוה לעינים והוא ז"ל פירש והאריך וכיוין הרב לדברי הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות ע"ש אלא שהרב ישרש יעקב האריך יותר ע"ש והרב עיון יעקב ז"ל פירש דרך פשוט דבחלוקת ארץ עבר הירדן נתנו לבני גד תחילה ואח"כ לבני ראובן והיינו דשאל דלמה מנה ראובן תחילה ע"ש ולפי האמת נימא דהש"ס באומרו מפני מה זכה ראובן וכו' כיוין לכלהו פירושי הרבנים ז"ל:

אמר ריב"ל מ"ד עומדות היו רגלנו מי גרם דעומדות היו רגלנו במלחמה בשעריך ירושלם שהיו עוסקים בתורה. אפשר כי נודע כי כל חיות הסט"א הוא מניצוצות הקדושה אשר בה. והשר של האומה לפי מהות ושיעור ניצוצות הקדושות שבו כן ישפיע לאומתו ויתגברו להרע לישראל אך אם יתבררו ניצוצי הקדושה אשר בם ימעטו וישוחו השר והאומה שתחתיו וידוע דבלימוד התורה יתבררו ניצוצות הקדושה ובפרט אם היא תורה לשמה יהיה בירור גדול. והנה האומה הנלחמת בישראל הוא בכח ניצוצות הקדושות אשר בש"ר צילם ובאומה. ולכן בעסק התורה לשמה מבררים ניצוצי הקדושה והן נגרע חיות השר והאומה אשר עושה מלחמה המה כרעו ונפלו ולעת תמוט רגלם עומדות היו רגלנו במלחמה מי גרם שערי ירושלם שעוסקים בתורה ונטלו חיותם ושפעם של האומה ההיא: א"נ אפשר בסגנון אחר במ"ש הרב עיר וקדיש בספר אספקלריה המאירה פרשת בא דכשהקדושה וסט"א שוים אז הסט"א לוקחת מהקדושה וא"ה שולטים בישראל ח"ו. והנה גבלת עמים הוא כחשבון בני ישראל חסר א'. ואם ישראל עושים רצונו ומיחדים שם הויה אדני שיש בהם ח' אותיות אז ח' אלו יתוספו על בני ישראל והם תרי"א גימטריא תורה וגבר ישראל ואם ח"ו ישראל אינם מיחדים הויה אדני אז נשאר מספר בני ישראל תר"ג וגורם כי גבלת עמים יעלו תר"ג עם האותיות בגימטריא של בני ישראל וח"ו הסט"א והקדושה שוים ולוקחת הסט"א השפע ושולטים על ישראל זהת"ד דברי הרב הנזכר וכעת אין הספר בידי. ובזה יובן מאמר הלז דעל ידי עסק התורה מיחדים קבה"ו שהם הויה אדני שהם ח' אותיות ונתוספו על בני ישראל כמנין תורה ובזה יושפלו גבלת עמים וימוטו במלחמה וכל קבל דנא עומדות היו רגלנו במלחמה בכח שערי ירושלם העוסקים בתורה. ובזה מבואר פסוק על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי שאם היו עוסקים בתורה ומיחדים קבה"ו אז היו מבררים ניצוצות הקדושה חיות הסט"א כפי דרכנו הראשון א"נ היו מיחדים ח' אותיות הויה אדני והיו נוספים על בני ישראל כמנין תורה ויושפלו ויכנעו גבלות עמים. ובזה יובן אם תקום עלי מלחמה בזאת התורה אני בוטח לברר ניצוצות הקדושים א"נ ליחד שם הויה אדני ויכנעו האומות. ואגב נאמר רמז בזאת אני בוטח זאת מ' וגם רמוז ר"ת זעיר אנפין ותיבת בזאת גימטריא קדוש עם הכולל שיבא לו שפע מאבא קדש ואז הוא קדוש ואז יהיה זיווג בסוד אחותי בת אבי ואם שגיתי השם הטוב יכפר בעדי. ועיין מה שכתבתי לקמן בד"ה ואמר רב ששת: נחזור למאמרינו דיש לדקדק דשני מימרות הללו הם דריב"ל עומדות היו רגלנו. שמחתי באומרים לי. ומאחר דשתים זו הם תרוייהו מריב"ל אמאי לא אמרן כסדרן והו"ל לומר מימרת מ"ד שמחתי וכו' ואח"כ מ"ד עומדות היו רגלנו. ואפשר לומר דרך דרש ונקדים מה שפירש הרב מהר"ר אברהם צמח ז"ל והבאתיו בפתח עינים דהרמב"ם ז"ל סובר דירושלם נקרא מקדש וא"כ כשאמר שמחתי באומרים לי בית ה' נלך היה אפשר שכונתם על ירושלם דנקרא מקדש לז"א עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלם וא"כ כונתם ודאי על בית המקדש עכ"ד. ונמצא דלדרשת שמחתי מתפרש עומדות היו רגלנו להכריח שכונתם לבית המקדש. ולזה לא אמרן כסדרן להורות שהם דרשות חלוקות ואינם קשורות זו בזו ולעוררנו בזה הפך הסדר ובחלקו"ת ישית למו: