מראית העין על כתובות סא.

הנהו תרי חסידי וכו' דקדים ספי אליהו משתעי בהדיה דמאחר ספי לא משתעי אליהו בהדיה. אע"ג דגם המאחר ספי תהלתו בקהל חסידים לא אשתעי אליהו זכור לטוב בהדיה דלפי חסידותו הי"ל להתחסד גם בזה ובפרט שהי"ל לחוש שיש לו קצת צער וצער ב"ח דאוריתא: וראיתי להרב ישרש יעקב ז"ל שכתב בהני תרי עובדי וז"ל הפוסקים הביאו דין א' והשמיטו דין ב' והש"ע א"ח סימן קס"ט כתב כל שיש לו ריח צריך ליתן לו מיד ומדת חסידות ליתן לו מיד מכל מין תיבת מיד רמז למעשה השני ותיבת מכל מין רמז למעשה האחד עכ"ל ודבריו הם כדברי מרן בב"י שם בפירוש דברי הטור. והרב בית חדש ז"ל שם כתב דהטור לא הביא שם כי אם המעשה א' וסובר דמ"ש ספי מכל מינא קאי אהא דקאמר הכל משהין בפני השמש וכו' דאעפ"י דמן הדין מצי להשהות עד שיגמור סעודתו מ"מ מדת חסידות עביד דספי מכל מינא ומינא מיד בתחילת הסעודה ומשום הכי כתב מדת חסידות ליתן לו מיד מכל מין והב"י כתב דלכן כתב וכו' משום דאיתא התם הנהו תרי חסידי וכו' ואין צורך לזה דמהך עובדא שהביא רבינו משמע הכי עכ"ל וכדבריו משמע מדברי הטור בקצור פסקי הרא"ש ז"ל שכתב וז"ל באות כ"ה. מכל מין וכו' וגם בשאר מינין דרך חסידות ליתן לו מהן מיד עכ"ל ובהא ניחא דהרי"ף והרא"ש לא הביאו המעשה השני מפני שמפרשים כהרב בית חדש. וכן הטור בקצור פסקי הרא"ש שאביו לא הביא אלא מעשה האחד כתב בשאר מינין מיד והוא כדברי הרב"ח ז"ל ויש להרגיש על הרב"ח שלא נסתייע ממה שהרי"ף והרא"ש לא הביאו אלא המעשה הראשון. ובספר עטרת פז על פסקי הרא"ש נשים שנזדמן לידי עתה ראיתי שיישב על שהשמיטו הרי"ף והרא"ש המעשה שני וע"ש מה שכתב. והרב בית חדש כתבו בסגנון דעדיף טפי ומשתמען מילוהי כהטור בקיצור פסקי הרא"ש כמדובר והרואה דבריו יבחין ואין להאריך. ויש קצת להרגיש על הרב ישרש יעקב ז"ל שכתב שהפוסקים השמיטו דין ב' והש"ע כתב שניהם. שהרי הרמב"ם סוף ה' עבדים כתב שניהם ומרן בכ"מ שם הביא התרי עובדי ודברי מרן בש"ע הם כדברי הטור כמו שכתבנו ודוק כי קצרתי: