מראית העין על ברכות נג:

חד עביד כב"ש בשוגג ואשתכח ארנקי דדהבא. אפשר דרך רמז ודרש דברכת המזון הוא להמשיך שפע ברכה לשכינה והיא נקראת זהב כידוע ואפשר לרמוז כי זהב רמז אות ז' למ' שהיא שביעית חג"ת נהי"ם וצריך להמשיך לה מה' עילאה בינה ובתוכה נעלם מאבא ועי"ז יש זיווג וזה רמז ה' ועי"ז ב' מתיחדין זו"ן וזה רמז זהב וזה שהשתדל ונזדרז לברך במקומו דאף בית הלל מודו דשפיר נאה כמ"ש הראשונים אלא בדיעבד לא אטרחוהו וזה שהחמים על עצמו לתקן השכינה בחינת זהב אשכח ארנקי דדהבא. ואותו שעשה במזיד כב"ה שלא כדין והגביר הדינין במידי דאכילה אכליה אריה גימטריא גבורה ופגע בו מדת הדין שעשה שלא כדין:

מה יונה כנפיה מגינות עליה וכו'. פירוש שבורחת או נלחמת בכנפיה. וכן ישראל הקב"ה ברוב רחמיו רואה גם המצות שעתידין לקיים וניצולים בעבורם והוא כנגד חלוקת יונה שבורחת בכנפיה. ואם יש להם מצות שקיימו כבר וכל מצוה קנה סניגור אחד המלאכים שנבראו מהמצות נלחמים עם הקטיגורים והיא כנגד חלוקה אחרת של היונה. וללישנא אחרינא מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצוות מגינות עליהן דאעיקרא לא תבא הרעה ולא תהיה גזרה ח"ו: