מראית העין על ברכות לט.

לא על המברך אני כועס וכו'. כתב הרב עיון יעקב ז"ל דעשה כן דרך מוסר לכל אחד בפני עצמו שלא לבייש זה בפני זה למלגלג אמר שכעס עליו ולא על המברך ולמברך אמר להפך כדי שלא ישנו באולתם ולא יתקנאו ויתקוטטו זה בזה והיה מותר לשנות בדבר השלום וכו' ע"ש ואין לשון הש"ס מורה כן רק שתכף חזר ואמר ושתי דברות כאחד נאמרו לשניהם. ואפשר דלמעט בסרחונם ולהראות להם שהוא מבקש להם צד זכות אמר כן וכונתו לא על המברך אני כועס שיש צד זכות שהוא סבר שזה פשוט אלא על המלגלג וחזר ואמר לא על המלגלג אני כועס שיש צד זכות שלגלג עליו שהיה לו לשאול אלא על המברך איך לא הבין שהיה צריך לשאול ובזה רמז שהוא מבקש להם צד זכות ולפי האמת שניהם עשו שלא כהוגן ונצטער רבם ומשום הכי נענשו: