מראית העין על ברכות לה

אמר רבי חנינא בר פפא כל הנהנה מן העה"ז בלא ברכה כאלו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל שנאמר גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע וכו'. יש לחקור דלעיל בסמוך אמרינן כל הנהנה מהעה"ז בלא ברכה מעל והכא אמרינן כאלו גוזל וכו' והרי הברכות מדרבנן ותקנום אנשי כנה"ג. ועד אנשי כנה"ג איך היו נהנים בלא ברכה. ונראה דודאי מקמי דתקינו רבנן הברכות כל אדם ירא שמים היה מודה בפיו או לפחות בלבו על כל מה שנהנה אך המון העם לא ידעו ולא יבינו. אך עתה דתקון רבנן הברכות כל מי שאינו מברך עונו ישא. וז"ש גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע דלימים ראשונים לא היו מברכין כי לא היו ברכות ולזה אומר אין פשע. ומ"ש כאלו גוזל וכו' חוץ מהפשט אפשר דע"י הברכה והכונה מברר ניצוצות הקדושות ע"י המאכל ועולים ניצוצות הקדושות למ' ויש יחוד והוי ממש כאלו גוזל וכו' ופוק חזי מ"ש רבינו האר"י ז"ל ע"פ אם תעצרני לא אוכל בלחמך דמנוח לא היה מכוין אלא בכונת מ"ו נ"ח ולז"א לא אוכל בלחמך דצריך כונה יותר עליונה ומשו"ה אמרו מנוח ע"ה היה זהו תורף דבריו ומכאן נלמד דהגם דלא היו עדיין ברכות היו מכוונים כונות עליונות ואוי לה לאותה בושה כי מה שהיה מכוין מנוח בסוד מ"ו נ"ח הוא כונת האכילה שכתב רבינו האר"י ז"ל ולזה נקרא עם הארץ שלא היה מכוין כונה יותר עליונה. ומה יעשו כמה גדולי דורנו שאינם מכוונים אפילו כונת מנוח. ולפחות חרדה ילבש האדם לברך בכונה ובלב שלם ויעלה בדעתו שיש כונות עליונות והוא מכוין לדעת היודעים וה' הטוב הוא ברחמיו יקבל כונתו דרך כלל: