מראית העין על בבא מציעא פו:

למימרא דסעודתא דאברהם עדיפא מדשלמה וכו' ואלו גבי אברהם כתיב ואל הבקר וכו' וא"ר יהודה א"ר בן בקר א' וכו'. אע"ג דאמר בני אברהם יצחק ויעקב מ"מ פריך מאברהם לחוד דסעודות יצחק ויעקב לא כתיבי וסעודת אברהם כתיבא ותו דנודע אברהם היה נדיב נדיבות ומשו"ה פריך מיניה. והא דאצטריך המקשן לאתויי מימרת רב דהם ג' ואדרבא בקרא לחודיה תהיה הקושיא יותר חזקה כבר תירצו המפרשים וגם אני עני כתבתי אפתח"א ואשימה עינ"י על זה. ואמרתי עתה לכלול כל התירוצים בתוספת נפך בס"ד והוא דהמקשן רצה להביא מימרת רב יהודה אמר רב מכמה טעמים אחד שלא נאמר דשאני התם שהיה אברהם אבינו ע"ה מצטער וכאיב ליה כאיבא ומשו"ה מיעט בסעודה ושני דלא נאמר דעל שוורים הרבה אומר שור ושלישי שלא נאמר דזה היה תכף קל מהרה והדר מייתי טובא ואת רב"ע דלא נאמר דקרא כתיב בן בקר המיוחד רך וטוב והא אצטריכא ליה. והוסיף חומ"ש דאי מקשה מקרא לחוד יבא התרצן ויאמר לו לא כמו שעלתה על דעתך דהוא אחד שמענה ואתה דע לך דרב מפרש דהם ג' להכי הביא מימרת רב לומר דגם דידע לדרב פריך. ושתו"ת מלגיו דאייתי מימרת רב לומר הביטה וראה דרב בא לומר דהם ג' והכתוב סיפר נדיבות אברהם ורבותא אשמועינן דהיו ג' ומאי חידושא ומאי רבותא במותב תלתא לגבי סעודתא דשלמה בשעתה. ושב שנ"י אימ"ר דכיון דגם במימרת רב הויא קושיא מסדר הש"ס רצה להביא מימרת רב כדי שיבא התירוץ על נכון מתוקן ומבורר בנקל התם תלתא תורי לתלתא גברי וכו'. ואפשר דמסדר הש"ס כיוין לכל האמור:

ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה וכו' אמר רב חנן בר רבא כדי להאכילן שלשה לשונות בחרדל. אפשר לרמוז דתיבות ובן הבקר אשר עם ג' תיבות בגימטריא להאכילן לשון בחרדל לכל אחד בדקדוק:

א"ל וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם כבר יצא ממנו ישמעאל. כתב הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות. תשובת מלאכים זו לא הוזכרה בכתוב ולא למדוה אלא מדלקה אברהם בזה שיצא ממנו ישמעאל אשר הערביים הם זרעו העובדים בזה ואמרינן החושד בכשרים לוקה בגופו עכ"ל ועם נשיקת הרצפה אין דבריו מחוורין דודאי אברהם אע"ה לא עשה איסור כלל שחשדן ואיה אפה הכשרים כי כלם עע"א לבד מהנפש אשר עשו והוא לא ידע שהם מלאכים ואדרבה יפה עשה לומר שירחצו והיה בודק לכל באילן אם צריכין פרישות או טבילה וז"ש והשענו תחת העץ כמ"ש בזהר הקדוש. וגם אין לומר ח"ו דלקה שיצא ממנו ישמעאל דלוקה בגופו ח"ו לא תהא כזאת דישמעאל היה לסיגים ולהכי לקח הגר להפריד שירי זוהמת תרח. ואדרבא ניחא טובא האי לישנא דאמור כבר יצא ממנו ישמעאל כלומר לא מסיבה זו ח"ו אלא הוא ידיעה שיצא ממנו ישמעאל להפריד סיגי תרח אשר היו מעורבין ושישאר נקי ובר להולד משרה הנביאה זרעא מעליא עול"ת תמיד העשויה ומשם יצאו בני עליה יעקב בחר לו יה על"ו שבטים שבטי יה ומ"ש א"ל וכי בערביים חשדתנו וכו' אפשר דאמרו כן למזלו אשר שרפים עומדים ממעל ורבותנו ברוח הקדש כל רז לא אנס להו: