מראית העין על בבא מציעא נח:

אם היה בעל תשובה לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים. נראה דאפילו עשה תשובה שלימה מאהבה שזדונות הם כזכיות לא יאמר לו כן ואף שיש צד שאומר לשבחו כלומר שזכה לתשובה שלימה מ"מ מתבייש ודאי ובפרט אם אומר לו בלישנא דמשתמע לתרי אנפי ודלא כמ"ש הרב עיון יעקב ע"ש ודוק ועיין מה שכתבתי בפירוש מס' גרים פ"ד בס"ד ע"ש:

כדרך שאמרו חביריו של איוב הלא יראתך. והא דאמר בקמא דף ל"ח דא"ל אם בתו של רבי כשרה עאכ"ו אפשר דהתם תלה הדבר בבת שנפטרה דלא היתה כשרה אבל חביריו של איוב היו תולים הסרחון בו כמ"ש הלא יראתך וכו' והיינו דקאמר הכא שלא יאמר כדרך שאמרו חבירי איוב דתלו בו:

אמר רבה בר בר חנה אר"י נח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש וכו' מנ"ל מדדרש רבא וכו'. יש להעיר דאטו רבי יוחנן סמך על מאי דדריש רבא וצ"ל דרבי יוחנן היה דורש כך וסתר דבריו והש"ס בעי לדידן מנ"ל ומשני מדדרש רבא כלומר דרבי יוחנן היה דורש כך ואפשר דהיה איזה ברייתא דמפורש היה שם דרשא זו וברייתא לא שמיע לן ולא לרבא אבל לרבי יוחנן הוה פשיטא ליה ולכך לא פירש דבריו ודוק: