מראית העין על עבודה זרה י:

משום דכתיב כי עוף השמים יוליך את הקול. פירוש והשר של רומי ישמע ויכניס בלב שרי רומאי דיצערו לרבינו הקדוש כמ"ש בזהר הקדוש ויאמר אל עמו דשר מצרים הכניס בלבם זה אבל מחשבות אין המלאכים יודעים כמש"ה כי אתה לבדך ידעת את לבב בני אדם וכמה כתובים כזה והם הפך הנראה מהתוספות פ"ק דשבת והרא"ש בפסקיו פרק הרואה. ובמקום אחר כתבנו בעניותנו בענין זה בסייעתא דשמיא:

הוה ליה ההוא נקירתא דהוה אתי מביתיה לבי רבי וכו'. דע דהיה עיר אחת בארץ ישראל ושמה רומי על שם רומי הידועה ובה יושב הקיסר לפעמים. והיינו על דרך מ"ש רז"ל על מלך יריחו וכיוצא דכל מלך הי"ל עיר אחת בא"י וכמו שפירש"י ז"ל פרשת וזאת הברכה פסוק בהם ינגח יחדיו אפסי ארץ. ואנטונינוס הו"ל נקירתא שם בא"י בעיר רומי אשר שם דהוה אתי מהתם לבית רבי. ושמעתי דעד היום יש כפר בגליל ששמו רומי וכבר רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל האריך בזה והכריח הדבר מאד:

הוה מייתי תרי עבדי. עמ"ש הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות ומ"ש אני עני בפתח עינים ועתה נראה דאין צריך למחוק רק לשים תיבת בחזרתו בסוף הלשון ודוק הטב:

לית דין בר אנש. כתב הרב עיון יעקב ז"ל לית דין בר אנש ושקר משום שלום מלכות שהרי מותר לשנות מפני דרכי שלום עכ"ל ולי הדל נראה דלא שקר רבי ח"ו רק כונתו שאינו כמו שאר אנשים וגדול כחו כמלאכים ויותר ואף אנטונינוס כך הבין והכי מוכח ממאי דאמר ליה בתר הכי ידענא דאפילו זוטרי דאית בכו מחיי מתי נינהו ומיהו בעידנא דאתינא לא בעינא דישתכח איניש בהדך אלמא הוא הבין דהיה אחד מישיבתו. ואנטונינוס אמר ליה אתה אמרת לית דין בר אנש דלרוב מעלתו יצא מכלל האנשים ואני אומר יתר על כן דאפילו זוטרי וכו' מיהו לא בעינא וכו':

כל יומא הוה משמש ליה לרבי. כתב הרב עיון יעקב ז"ל דשום תשים שתהא אימתו עליך בישראל כתיב ומשו"ה אין כבודו מחול ועוד דרבי גיירו ולמדו והביאו לחיי עה"ב שאני עכ"ל ועל דרך הסוד אנטונינוס היה הטוב שהיה בעשו ורבינו הקדוש היה ניצוץ יעקב אבינו ע"ה ובא אנטונינוס עתה לתקן אשר עיות עם יעקב אע"ה ולכן היה משמש לו וזהו תקונו ולכך היה מקבל ממנו רבינו הקדוש ומיהו א"ל לאו ארח ארעא לזלזולי במלכותא כלי האי ארח ארעא דייקא שאינו דרך ארץ והשיבו מי יתנני וכו':

א"ל אית לי לעלמא דאתי. פירוש דכיון דהיה הטוב מעשו ועתה תקן במה ששמשו לרבינו הקדוש דהיה ניצוץ יעקב אע"ה לכפר מה שחטא עמו ונתגייר אפשר שזוכה לעה"ב. או אפשר דעון עשו אינו נמחק לגמרי וא"ל אין וא"ל והכתיב ולא יהיה שריד לבית עשו וכו':

פרט לקטיעא בר שלום דלאו שריה הוא דהא איגייר. כן הגירסא בעין יעקב אשר לפני והיא נסחא מוטעת ול"ג אלא פרט לקטיעא בר שלום ותו לא והדבר מבואר א"צ להאריך:

אלא כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות וכו'. כתב הרב עיון יעקב ז"ל ואפשר שזה כונת שאמר ישנו עם א' מפוזר ומפורד כלומר שזו הכונה כי בד' רוחות פרשתי ואפשר לכלות כלם ולא תקרא מלכותא קטיעא ואסתר אמרה כי אין הצר שוה בנזק המלך שיקרא לך מלכותא קטיעא עכ"ד והמפרשים ביארו יותר מיושב דהמן כחש לו שלא היו ישראל אלא במלכותו ויכול לכלות כלם ומאחר שתכלה כלם לא שייך מלכותא קטיעא דליכא מינייהו במלכות אחר וז"ש מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך כלומר כלם הם במלכותך ולא שייך מלכותא קטיעא אלא בשנשארו במלכות אחר והמלך ההוא מקיימם שקר ענה שהיו באפריקא ובספרד. ואסתר גלתה דאין האמת כן דיש ישראל במלכיות אחרות וקרו לך מלכותא קטיעא:

יש קונה עולמו בשעה אחת. כתב הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות דקדק לומר עולמו שקונה עולמו לפי מדרגתו כדאמרינן דיש לכל צדיק מחיצה בפני עצמו אבל בכה רבי אההוא דלא קנה עולמו רק בשעה אחד שנהרג ויצא מן העולם ולא זכה למדרגה היותר עליונה לקנות עולמו בכמה שנים עכ"ל ועם נשיקת הרצפה הפשוט הוא דרבינו הקדוש בכה על מי שצריך לטרוח בכמה שנים וכמה יסורין וזה הנהרג על קדוש ה' קונה עולמו בשעה אחת כמתקן כל גופו על דרך מ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל דהמוסר עצמו על קדוש ה' תקן כל אבריו וגידיו ברגע אחד וכבר אמרו רז"ל דזדונות נעשות לו כזכיות וכתבו המפרשים דלהכי בעלי תשובה עדיפי דצדיקי יש להם רמ"ח מ"ע ובעלי תשובה יש להם עוד שס"ה מ"ע דהעבירות נחשבות מצוות. ובא וראה בת קול שיצא לקטיעא בר שלום דאמרו מזומן לחיי העוה"ב דהיא המדרגה היותר עליונה כמ"ש התוספות ובפרט למה שפירש רבינו האר"י ז"ל. גם לקמן גבי רבי אלעזר בן דורדיא גם שם אמרו לשון זה בכה רבי יש קונה עולמו ושם כתב רבינו מהרח"ו ז"ל דזכה בשמנים שנה של יוחנן כ"ג בכל התורה והמצות כמ"ש שם אני עני בפתח עינים וא"כ מוכרח דבכה רבי היינו כפי הפשט דבכה שצריך לטרוח מאד ובכמה שנים ודוק הטב וכן נראה ממ"ש דף ח"י גבי רחב"ת (וקסטינרו) קלצטונירי בכה רבי ע"ש ודוק: