מראית העין על ערכין ח

אמר רב יהודה אלמלא צדקתך כהררי אל מי יכול לעמוד לפני משפטיך תהום רבה. רבה אמר צדקתך כהררי אל מפני שמשפטיך תהום רבה. כבר הש"ס מפרש במאי פליגי. ואפשר להסמיך עוד בדברי קדשם. דרב יהודה דריש לפי כי תדיר יש מקטרגים למעלה ושואלים דין על האדם ומלך המשפט לפי הדין צריך להענישם אמנם מלך יושב על כסא רחמים מטה כלפי חסד לבקש זכיות האדם ומחשבות טובות שהוא יודעם דוקא ובזה שובתים המקטרגים ומתבטל הדין וז"ש אלמלא צדקתך כהררי אל שמעורר מדת רחמיו ואומר מחשבות טובות וכיוצא מי יכול לעמוד לפני משפטיך שצריך לדון לפי המקטרגים ורבה דריש באופן אחר כי ה' ברחמיו ריחם עלינו דמחשבה רעה אינו מצרפה למעשה. גם שכחה דן ברחמיו שאינו פשיעה כסברת איזה פוסקים אלא היא אונס ובאלו השתים לבד נדדו הלכו כמה חטאות הצבור והיחיד וכיוצא כמה דברים אחרים והקדים צדקותיו כדי להנצל מהמשפטים: א"נ אפשר על דרך זה במה שנודע מהזהר ומרבינו האר"י ז"ל דכשישראל הם בצרה ובגזרה רעה ח"ו ה' מרחם ויושפעו אורות עליונים ויחודים גדולים ובזה נכנעת הסט"א וגבר ישראל וניצולים ואדרבא ישמחו וירננו כמו שהיה ביצ"מ שנתגלו אורות עליונים ונגאלו וכן בכל נס כלל ופרט יושפע שפע רב ליחד הדודים ובזה ניצולים רבים ויחיד כידוע וז"ש צדקתך כהררי אל להשפיע שפע רב ולהאיר הארות גדולות ואלמלא צדקתך מי יכול לעמוד לפני משפטיך תהום רבה. ורבה אמר גדולה מזו דלא סגי בעת הגאולה אלא בכל שנה בכל יום ההוא מתגלים האורות שנתגלו בעת הצרה ויבא שפע לישראל וז"ש צדקתך כהררי אל שיהיה השפע בכל שנה ביום ההוא מפני שלשעבר משפטיך תהום רבה והיה גזרה רעה וברב רחמיך לגלות האורות עליונים כן תתמיד צדקתך בכל שנה ביום ההוא: