מראית העין על ערכין טז.

לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו. הרמב"ם ז"ל כתב בפני שנאיו והקשה הרב מגן אברהם א"ח סימן קנ"ו והרב פר"ח ז"ל בהגהותיו דהרי אמרו פרק גט פשוט יהודה חייטא כתביה ואמר לו רבינו הקדוש כלך מלשון הרע ומפרש דאל יספר בטובתו וזה הפך הרמב"ם ז"ל ונעלם מהרבנים ז"ל מ"ש הרמב"ם ז"ל עצמו בפירוש המשנה פ"ד דאבות דמעשה זה היה בפני שנאיו וכמ"ש בפתח עינים שם בבתרא דף קס"ד. ולדעת הרי"ף ורש"י ז"ל דמפרשי שלא להרבות בשבחו יש לישב הסוגיא כמ"ש אני עני בראש דוד פרשת תבא ע"ש: