מראית העין על ערכין טו:

אמר רבי חמא ברבי חנינא מה תקנתם של מספרי לה"ר אם ת"ח הוא יעסוק בתורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים וכו'. אפשר לרמוז במה שחקרתי אני עני בדרושים דהא אמרינן אין קטיגור נעשה סניגור וכמ"ש שלא יכנס כ"ג בבגדי זהב דאין קטיגור נעשה סניגור והתוספות כתבו ביבמות דף ט"ז דכהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו לפי שהרג בידיו והקשו בזה דהא אמרינן דדוקא בפנים לא יכנס כ"ג בבגדי זהב משום אין קטיגור אבל בחוץ לית לן בה ונשיאות כפים הוא בבית הכנסת ואיך כתבו התוספות דלא ישא כפיו לפי שהרג בידיו ואין קטיגור ואני בעניי אמרתי דלק"מ דהתם בבגדי זהב הוא מין שחטאו בו אבל בזהב זה לא נעשה חטא ולכן דוקא בפנים לא יכנס ובחוץ שרי. אבל הכא ידיו הללו הם עצמו העון ולכך בכל מקום אין קטיגור ופשוט וא"כ הלשון עצמו שחטא איך הוא בעצמו ילמוד. וישבתי אני בעניותי ע"פ מ"ש הרב גור אריה ז"ל על מ"ש קח לך עגל ואמרו רז"ל לכפר על עון העגל והא אין קטיגור וכו' ותירץ הרב ז"ל דלכפר העון עצמו לא נאמר זה. ומסתייעא מילתיה דרב ממ"ש רז"ל דבכל אבר שחטא יבקש לעשות מצוה בעינים אם נסתכל בדבר איסור יסתכל בתורה. רגלים לדבר עבירה ירוצו לדבר מצוה וכיוצא וא"ש לפי דברי הרב ז"ל דלכפר העון עצמו לא נאמר וממילא מתרצתא הא דידן דלכפר עון הלשון עצמו לא נאמר אין קטיגור. א"נ במ"ש פ"ק דקידושין האשה מתקדשת בשטר ומתגרשת בשטר וליכא בזה אין סניגור וכו' דמילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד. וה"ה בתיקון הלשון בתור' דמילי דלה"ר אמרי"ם המאררים ומילי דאורייתא נחמדים מזהב וכו' ובזה פירשתי פסוק אשית בישע יפיח לו אמרות ה' אמרות טהורות כי הנה הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו ז"ל פירש יכרת וכו' ומ"מ אשית בישע אתן תשועה לזה שחטא בלה"ר ויש לו תקון יפיח לו אמרות ה' שילמוד בתורה כמ"ש בשמעתין עכ"ד. ואני הדל אומר דהכא רמז הב' טעמים דלא שייך בכאן אין קטיגור האחת הוא יפיח לו הוא לתקן העון עצמו ובזה לא נאמר אין קטיגור ואדרבא זהו כמצותו חטא בלשון שילמוד בלשון על דרך שאמרו רז"ל דבכל אבר שחטא יעשה בו מצוה לתקן החטא. ועוד אמרות ה' אמרות טהורות כמ"ש בש"ס גבי שטר מילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד וה"ה הכא מילי דלה"ר מאיסי ומילי דתורה אמרות ה' ואף שבאו לארץ אמרות טהורות ובזה אין קטיגור. וזה עצמו אפשר דהוא רמוז בפסוק זה דמייתי ר' חמא ברבי חנינא מרפא לשון כלומר לתקן העון עצמו לא שייך אין קטיגור מרפא לשון דייקא. ועוד עץ חיים היא התורה אמרות ה' ומילי דהאי לחוד ומילי דהאי לחוד כדאמרן:

ואם ע"ה ישפיל דעתו שנאמר וסלף בה שבר ברוח. אפשר דהחוטא בלשון פוגם ברוח כמו שתרגם אונקלוס ולרוח ממללא. ולכן מדה כנגד מדה יהיה לו שבר ברוח שיהיה שפל רוח ויתוקן. ואפשר לרמוז כי שפ"ל גימטריא לשון כה דבהיותו שפל מתקן לשון בכח שכינה הנקראת כה ובזה מתקן הנפש גם כן. ואפשר דעל ידי השפלות מתקן הכל דמי שהוא עניו אין הסט"א שולט בו ועי"ז כלה גרש יגרש הסט"א אשר בו והוי כאלו הקריב כל הקרבנות ואם נגזר עליו איזה גזרות ע"י הענוה מתבטלות ומעבירין לו ע"כ פשעיו ושאר מעלות שאמרו רז"ל ואפשר כי הענו מרכבה לשכינה כי ענו גימטריא קכ"ו אחורים דשם אדני וע"י שבר ברוח נאחז בש"בח מדת רוח הרומז לת"ת וע"י שהוא שפל גימטריא קדוש נמשך שפע מחכמה קדש ובמקום חמת שהיה עליו על עונותיו עתה ממשיך שפע מחכמה לת"ת מ' ובמקום חמת יהיה להמשיך קדושה חמ"ת חכמה מ' תפארת וה' עמו ודוק הטב:

אמר רבא כגון דאמר איכא נורא בי פלניא. שמעתי משם הרב הגדול שארנו כמהר"א יצחקי ז"ל שרמז בזה פסוק חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני הכונה חם לבי אש תוקד דבאמור איכא נורא הוא לה"ר וז"ש בהגיגי תבער אש איכא נורא חשוב דברתי בלשוני שדברתי לה"ר ואני מצטער הרבה דכיון דאיכא נורא הוא לה"ר ודאי מוכרח דנכשל האדם בזה הרבה וחם לבי בקרבי: