מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים ה:ד:ב
Mareh HaPanim on Yerushalmi Pesachim 5:4:2 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Pesachim 5:4:2) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →מנין לשוחט פסח על החמץ עובר בל"ת וכו'. הא דלא מייתי קרא הקודם לא תזבח על חמץ דם זבחי משום דבהאי קרא דלא תשחט מפורש ביה זבח חג הפסח. ומצינו למימר דמשום דלפי האי דרשה ככ"ע אתיא ונמי לר"ש דמתני' דס"ל דאף בשאר זבחים עובר אם שחטן במועד על החמץ וכדקאמר לקמן בהסוגיא אליבא דר"ש כתוב אחד אומר וכו'.. וא"כ מלא תזבח דריש ליה לשאר זבחים במועד ומלא תשחט דריש ליה על הפסח בי"ד דמפורש בהדיא בהאי קרא. ובהכי ניחא נמי ליישב דברי הריב"א שהביאו התוס' במתני' אומר ריב"א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב. ובתוספתא דמכלתין תניא בהדיא וכו' כמו שהבאתי בפנים. ולכאורה איכא למידק הא תרי קראי כתיבי לא תזבח ולא תשחט ואמאי באמת לא דרשינן לעכב וכדאמרינן בזבחים ובמנחות בכמה דוכתי לעכב מנא לן תרי קראי כתיבי וכו'. ואפשר משום דהכא מצינן למדחי דלא תזבח לשאר הזבחים הוא דאתי וכהאי דר"ש. וזהו שסיימו ובתוספתא וכו' לומר דסתמא דהתוספתא ככ"ע אתיא ואפי' למאן דלא דריש לא תזבח אשאר זבחים דקרא דלא תזבח נמי אפסח הוא דהזהיר ומדלא שנה הכתוב ממשמעות הלאו וללמד על העיכוב וכדאמרינן הויה כתיב ביה. וכה"ג ש"מ דלא קפיד קרא אלא לכתחלה ולאוקמי לגברא בלאו ולא למיפסליה להפסח. ועוד דאע"ג דשנה הכתוב גבי פסח וכתב ביה תרי זימני ובעלמא דרשינן בכה"ג לעכב שאני הכא דגלי קרא וכתב זבחי וכתנא חזקיה לקמן דאע"פ ששחטו על החמץ זבחי קרי ליה. והיינו נמי דכפל התנא בהתוספתא דבריו כשר ויוצא בו וכו' פשיטא אם כשר הוא יוצא בו י"ח. אלא דקמ"ל דא"צ להדר כלל אחר הפסח אחר ואם שחטו על החמץ יוצא בו. ולכן הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' קה"פ בהל' ה' שפסק כהתוספתא דהפסח כשר ולא פסק אלא כהת"ק הביא קרא דלא תזבח לענין שעובר בלאו ומשום שהוא הקודם בהכתוב. שוב ראיתי שכתב המהרש"א לתרץ דברי הריב"א משום דלית לן למימר כאן דשנה הכתוב לעכב אלא דשנה הכתוב לעבור עליו בשני לאוין וכו' ע"ש. ומלבד שזה הוא נגד מה דאשכחן בהדיא בריש פ"ה דמנחות דדריש גבי מנחה מדהדר כתיב לא תאפה חמץ לעכב אלא מהאי אתקפתיה דרבינא גופיה דהתם דלמא לאוקי גברא בלאו בעלמא וכו' משמע שלא כדבריו דהא לא אתקיף ליה דילמא לעבור עליו בשני לאוין אלא דפריך מנלן לעכב דלמא לאוקי בלאו ועל אפיה לחוד ועל כל מעשה יחידי וכו' וכמו שתמצא פירושא דאתקפתא דרבינא בדבור דלקמן. ועוד דעיקר דבריו הוא דלא ככללא דכייל הש"ס בכל מקום דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי. ובמכלתין דף כ"ד אשכחן גבי הא דקאמר אם אינו ענין לגופיה וכו'. ומהדר ליה רב אשי לרבינא כל היכא דאיכא למידרש דרשינן וכו'. ואם כך הוא לדרשא דאם אינו ענין מכ"ש היכא דאיכא למידרש בגופיה ולעכב דלא מוקמינן בלאוי יתירי ואין זה צריך לפנים כלל אלא העיקר כמו שתירצתי דלר"ש לא תזבח לשאר זבחים הוא דאתא ולדידן גלי קרא דזבחי דלא נידרוש לעכב וכתני חזקיה דלקמן: