מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין א:א:ז

מאן דאמר מתוך ארבע ר' מאיר. לא מצאתי במקום אחר דפליגי בהדיא בכה"ג אלא ר"מ דמיקל בענין מדידת תחומין שהבאתי בפנים ומיהו לא הוה בדדמי. לכך נראה דאיפכא גרסי' מ"ד מתוך שלש ר"מ מ"ד מתוך ארבע רבנן וזהו ר"מ ורבנן דפליגי בברייתא הובאה בבלי פרקין די"א ובהזורק דף ק' ובכמה מקומות דר"מ ס"ל חוקקין להשלים בכל המקומות דצריכין שיעור ולרבנן אין חוקקין להשלים:

היה מונדרין באמצע המבוי וכו'. בבבלי פרק הזורק שם הובאה ברייתא מבוי ששוה לתוכו ונעשה מדרון לרשות הרבים או שוה לרשות הרבים ונעשה מדרון לתוכו אותו המבוי אינו צריך לא לחי ולא קורה. ובתוספתא דשבת פי"א גרס בהא אם יש גבוה עשרה טפחים בתוך ד' אמות א"צ לחי וקורה וזהו דעת הראב"ד ז"ל בהשגות פי"ז בהלכה ד'. וכ"כ הרשב"א ז"ל הביאו הה"מ שם דהא תני התם ר' חנינא בן גמליאל אומר תל המתלקט עשרה מתוך ארבע וזרק ונח על גביו חייב וא"כ רישא דברייתא נמי בהכי איירי. אבל הרמב"ם ז"ל לא העתיק שם אלא כגי' הברייתא בדברי הת"ק במבוי וטעמי' דשאני תל בר"ה דאיירי ביה ר"ח בן גמליאל דלשוויה רה"י היא אבל במבוי כל שהוא מובדל מר"ה א"צ יותר וכן משמע מהא דהכא דמונדרין סתמא קאמר. וכבר נתבאר בפ"ו דפיאה גבי העומר שהוא סמוך לגפה דבכל כי האי גוונא לא סמיך הרמב"ם על נוסחא דהתוספתא: