מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין א:א:ו

עושה חריץ על פתח המבוי וכו'. האי מ"ד בשם ר' יוחנן ס"ל כהאי דאמר בארבעה טפחים ועמוק עשרה דקאמר כדי להתיר גם מבחוץ כדפרישית. וכבר נתבאר בדבור דלעיל דפסקו הרי"ף והרמב"ם ז"ל כאביי בהא משום דסוגין דהש"ס כוותיה. ומיהת למדנו מכאן דדין חריץ וגדר אחד הוא בין לענין שיהא נקרא רה"י כדתנינן בברייתא דד' רשויות לשבת ובין לתיקון הרשות כדקאמר הכא בהדיא. וראיתי בתשובה אחת שפלפל בענן חריץ עמוק עשרה ורחב ד' הסובב להעיר אם הוי מחיצה או לא ומהכא מוכח להדיא דהוי מחיצה כמו הגדר:

ואפילו כמ"ד תמן ארבעה מודי הכא בשלשה וכו'. כדפרישית וה"ז דומה למאי דאמרי' בבבלי פרקין די"ד ע"ב אמר רבא עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה או שהפליגו מהכותל ג' לא עשה ולא כלום אפי' לרשב"ג דאמר אמרי' לבוד ה"מ למעלה אבל למטה כיון דהוי מחיצה שהגדיים בוקעין בה לא קאמר: