עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין א:א:ט

Mareh HaPanim on Yerushalmi Eruvin 1:1:9 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:9) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text

Open in the reader →

אכסדרה שנפרצה למלואה לר"ה. בבבלי פ' עושין פסין דף כ"ה ובכמה מקומות גריס אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין אלא בד' אמות ואיפסקא הלכתא כרב לדעת רוב גדולי הפוסקים. ובענין פי' אכסדרה רבו השיטות בזה והארכתי הרבה בחידושי שיטות שבת ועירובין ובביאור הסוגיא העמוקה דפרק כל גגות דצ"ד ואין כאן מקומן. ומיהו העולה מתוכן הענין היא זה דבדוקא אמרו אכסדרה בבקעה דהואיל ואין כאן אלא איסור דרבנן דכרמלית היא אמר בה רב פי תקרה יורד וסותם אי לשיטת רש"י אפי' נפרצה מד' רוחותיה דכך פי' הוא ז"ל לאכסדרה או לשיטת ר"ת בהתוס' שפי' אכסדרה שיש לה ג' מחיצות והד' פרוצה היא א"נ בב' מחיצות ושתי רוחות פרוצות נמי אמרי' פי תקרה לרב או לשיטת הרב אלפסי ז"ל בפ' כל גגות וכך היא שיטת הרמב"ם דדוקא בשיש לה ג' מחיצות ואינה פרוצה אלא ברוח רביעית מ"מ לכולם דוקא בבקעה אמרו מפני שהיא כרמלית אבל בנפרצה לר"ה שיש כאן איסור דאורייתא לא ומהאי טעמא לא אמרי' פי תקרה בסוכה דאורייתא אפי' לרב אלא דוקא בב' מחיצות דעריבן העשוין כמין גא"ם כך היא לדעת רש"י וזהו דוקא אליבא דאביי דאזלא שיטתיה בסוכה כרב אבל לדידן דקי"ל כרבא דהתם דהלכתא כוותיה לגבי' דאביי לא אמרי' פי תקרה כלל בסוכה כ"א בסיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין שהיא כשירה מטעם פי תקרה לדעת הרמב"ם והסוברים כן. ולדעת רש"י טעמא דפצימין דהתם לאו מדין פי תקרה אלא מטעמא דלבוד כך הוא לפי פירושו שם כמבואר בטור סי' תר"ל ואין לנו להאריך כאן כ"א זה מבואר דלכל השיטות תמצא דלדינא דוקא באכסדרה בבקעה אמרו ולפ"ז לגי' דהכא דנקט לר"ה צ"ל דאזלא כהאי מ"ד דס"ל דאף בסוכה דאורייתא אמרי' פי תקרה אליבא דרב וכן להסוברים כוותי'. והוא ר' יוחנן ור' אילא דהכא. ודע דהרמב"ם ז"ל שהביא לדין אכסדרה בבקעה בפי"ז מהלכות שבת בהלכה ל"ה כתב וז"ל אכסדרה בבקעה מותר לטלטל בכולה ואע"פ שהיא בת שלש מחיצות ותקרה שאנו רואין כאלו פי תקרה יורד וסותם רוח רביעית והזורק מר"ה לתוכו פטור כאלו זורק למבוי סתום שיש לו קורה והשיג עליו הראב"ד בדין הזורק ועי' בהה"מ שם. ואני הייתי רוצה לומר דדעת הרמב"ם כדעת יש חולקין גבי מבוי דפתוח לר"ה דינו ככרמלית לענין זריקה לתוכו ובפתוח לכרמלית יש לו דין רה"י גמור כמו שזכרתי לעיל בריש מכלתין וכך היא דעת הריטב"א ולא תיקשי דהא אכסדרה פתוח לכרמלת ואעפ"כ הזורק מר"ה לתוכה פטור די"ב דשאני בין מבוי פתוח לכרמלית ובין אכסדרה בבקעה שעומדת כולה בכרמלית ונשארה כדמלית ועוד דשאני אכסדרה דרוח רביעית פרוצה לגמרי היא ולא מכשרינן לטלטל בה אלא מטעמא דפי תקרה משא"כ במבוי סתום ויש לו קורה ולא כתב הרמב"ם לדמות אכסדרה למבוי אלא לענין זה דהזורק מר"ה לתוכה פטור. והיינו לדין מבוי סתום ופתוח לר"ה ויש לו קורה שכך דינו לפי שיטתו ז"ל. ועוד יתבאר מזה בפרקים הבאים בס"ד: