מרחשת חלק ב שלה

יב) והנה אף שהדברים לכאורה נכונים ביישוב קושית האו"ת הנ"ל, מ"מ לדברי הרמב"ם ז"ל עצמו א"א לומר כן, שהרי בפ"כ מה' עדות ה"ג כתב היו העדים ג' או אפי' מאה וכו' והוזמו מקצתם וכו', אבל אם הי' הפסק בין זה לזה יתר מכד"ד וכו' הרי נחלקה העדות והשנים שהוזמו נענשין והשנים האחרים שהי' בין דבריהם ובין דברי הראשונים הפסק אין נענשין ואע"פ שבטלה העדות כולה מפני שהיא כת אחת, הואיל ונפסלה מקצתה נפסלה כולה, עכ"ל, והראב"ד ז"ל שם משיג כיון שהם שתי כתי עדות לענין הזמה אמאי תבטל עדות כת האחרונה, יעו"ש, אולם עכ"פ דעת הרמב"ם גם בעדי הזמה שלא נצטרפו יחד בראי', שהרי כיון שהוזמו בעמנו הייתם לא היו כלל בשעת מעשה, כמו שכ' התוס' במכות (ו' א'), מ"מ ס"ל להרמב"ם דאף לאחר כד"ד עדות כולן בטלה, הרי דס"ל אף בשלא נצטרפו לא בראי' ולא בהגדה מ"מ עדות כולן בטלה ואמרינן בזה נמצא קו"פ עדותם בטלה, כמבואר שם בכ"מ דמטעם נמצא קו"פ הוא, ומבואר מזה שדעתו ז"ל לפסול אף לאחר כד"ד שלא כדעת התו', ותירוצי לא יעלה יפה לשיטתו ז"ל

אבל מדבריו ז"ל אלו נלמוד ג"כ סתירה לדברי הלח"מ שמתרץ דמה שכ' הרמב"ם באחד אומר א"י בחקירות דעדותן קיימת דמיירי לאחר כד"ד שהרי לדעת הרמב"ם עצמו אף בהזמה שהעידו בזא"ז לאחר כד"ד שהם נעשין שתי עדיות להזמה מ"מ עדות כולן בטלה, והכ"נ באומר א"י אף לאחר כד"ד אף שנעשו שתי עדיות להזמה מ"מ העדות צריכה להיות נפסלת אף לאחר כד"ד

יג) והנה ראיתי להכ"מ שכתב שזה שכ' הרמב"ם אבל אם הכחיש את שניהם שעדות כולם בטלה יצא ליה מהא דקתני סיפא במתני' אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זא"ז עדותם בטלה, ומשמע דקאי על כל מה דאיתמר ברישא, דהיינו שהם שלשה עדים, ודבריו תמוהים לענ"ד שהרי משנתינו ס"ל דלא כר"ע דמקיש שלשה לשנים וכדמוקי לה רבא התם, א"כ ע"כ משנתינו ס"ל באחד נגד שנים אם מכחיש אותם בחקירות עדות השנים קיימת, ואיך אפשר לומר דמגופא דמשנתינו מוכרע כן

שוב אתר כותבי מצאתי להגאון נו"ב בספרו דורש לציון דרוש י"ג שעמד על דברי הכ"מ כן, ומצאתי עוד שעמד ג"כ על דברי הרמב"ם שהבאתי דס"ל דגם בשהעידו לאתר כד"ד אם ניזומה כת אתת בטלה ג"כ עדות כת האחרת משום עדות שבטלה מקצתה וכו' הא בהזמה כיון שלא נצטרפו בראי' בעינן לכה"פ שיצטרפו בהגדה וכמו שהבאתי לעיל, ובאמת היא קושית הש"ך בסי' ל"ו על הרמב"ם מכח חילוק דברי התוס' במכות (ו' א')

וראיתי עוד בדורל"צ שמה שתמה על הלח"מ שמעמיד דברי הרמב"ם שכתב שאין האחרונים נענשין שתמה הראב"ד מאי עונש שייך בהם כיון דלא הוזמו, דמיירי שהוזמו ג"כ כת שני' ואעפ"כ אינן נענשין משום דעל גברא קטילא באו להעיד, ותמה הגאון הנ"ל שנעלמו ממנו דברי הרמב"ם שכ' בפ"ד מה' אלו ששתי כתי עדים שלא ראו אלו את אלו הרי הם ב' כתות ואם הוזמו כת אתת הוא והם נהרגין שהרי הוא נהרג בעדות כת שני' והיא משנה ערוכה במס' מכות (ו' ב'), ולדברי הלת"מ באם אותם שהעידו ראשונה הוא שהוזמו היך הוא נהרג בעדות שני', הא כת שני' הוי עדות שא"א י"ל לדעתו, ואם אותם שהעידו בשני' הוא שהוזמו למה הן נהרגין הא על גברא קטילא באו להעיד וכו', ובאמת היא פליאה עצומה לכאורה על הלח"מ

יד) אבל לענ"ד דברי הלת"מ נכונים ולא ק"מ ממתני' דבזמן שאין רואין אלו את אלו, והוא דודאי דזה לא תשיב גברא קטילא, ואף שנהרג בעדות כת ראשונה מ"מ נפק"מ בעדות כת שני' שאם יוזמו הראשונים הוי' עדות השני' קיימת ויהרג על פיה ונמצא דהוי עדות שאתה יכול להזימה, ומפורש כתבו כן התוס' בסנהדרין (פ"א א') ד"ה ונגמר וז"ל: ועוי"ל כיון דמתזמי או מתכחשי קמאי מהני' סהדותייהו דבתראי עדות שאתה יכול להזימה קרינן בה, עכ"ל, הרי שזה לא חשוב עדות שא"א י"ל ולא חשוב גברא קטילא דנפק"מ שאם יוזמו הראשונים

אולם כ"ז בזמן שאין רואין אלו א"א כיון דחשיבי שתי עדיות לכל דבר ואם הוזמו כת אחת ל"א בזה נמצא קו"פ ועדות כולם בטלה, כיון שלא נצטרפו בראי' משום שלא ראו אא"א אין השני' מתבטלת בביטול האחת, וע"כ אף כשיוזמו כת הראשונה עדיין נשארה עדות האחרונה קיימת ונהרג על פיה, ממילא כשיוזמו גם האחרונים גם הם נהרגים ולא חשיב גברא קטילא משום דנפק"מ לענין שאם יוזמו הראשונים וכמו שכ' התוס'

אבל בזמן שרואין אא"א אלא שהעידו זא"ז לאחר כד"ד, שבזה כתב הרמב"ם שאם הוזמה כת הראשונה ממילא בטלה עדות השני', דבהעידו לאחר כד"ד לא חשוב כשתי עדיות לכל דבר, ואמרינן בזה עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, ממילא אין כת האחרונה נהרגת כשיוזמו משום דהוי עדות שא"א י"ל משום דגברא קטילא בעו למיקטל, דבזה אין לומר עוד דנפק"מ בעדותם לכשיוזמו כת הראשונה, דז"א, שהרי כשיוזמו הראשונים ממילא בטלה עדות האחרונים משום עדות שבטלה מקצתה וכו', וממילא אין נפק"מ בעדותם ושפיר אמרינן דגברא קטילא בעי למיקטל, וע"כ אף כשהוזמו האחרונים אין נענשין. ואף אם הוזמו לבד בלא הראשונים ג"כ אין נענשין, ושיעור דברי הרמב"ם ז"ל שכ' והשנים האומרים שהי' בין דבריהם לדברי הראשונים הפסק יתר מכד"ד אין נענשין ואע"פ שבטלה העדות כולה מפני שהם כת אחת הואיל ונפסלה מקצתה נפסלה כולה, היינו כוונתו ששנים האחרונים אין נענשין אף בשהוזמו הם ולאו דוקא כשהוזמו הראשונים עמהם דהאחרונים אין נענשין משום דגברא קטילא בעי למיקטל, וזהו שאומר אף שבטלה כל העדות משום שהם כת אחת והו"ל לומר שיהיו האחרונים נענשין ג"כ כיון שגם הם הוזמו, ע"ז כתב הואיל ונפסלה מקצתה נפסלה כולה, והיינו כיון שנפסלה מקצתה נפסלה כולה ושוב אין עדות האחרונים מועלת כלל ע"כ אין האחרונים נענשין

טו) אולם בלא דברי הלח"מ הייתי אומר כדבריו ולא מטעמיה והיינו דדברי הרמב"ם ז"ל אמורים ג"כ בשהוזמו האחרונים וכמו שכ' הלח"מ, אבל טעמו מה שהאחרונים אינם נענשין לא מטעם דגברא קטילא בעי למיקטל אלא מטעם אחר, והוא ע"פ מאי דאמרינן בב"ק (ע"ג א') ואי ס"ד למפרע הוא נפסל הני כיון דאיתזמו להו אגנבה איגלאי מילתא למפרע דכי אסהידו אטביחה פסולין הוו אמאי משלמין אטביחה, יעו"ש, ומתבאר מזה שכל שהיו פסולין בשעת הגדתם שוב אינם בני הזמה אף שלא נודע פסולם בשעת הגדתם, ואף שלא נודע פסולן רק אחרי הזמתם אמרינן שאינם בני הזמה, בין שנמצא פסול מצד העדים בין שהפסול הוא מצד העדות, כדאיתא התם עוד דלריו"ס דסבר דלמפרע הוא נפסל, וכיון דמיד כי אסהידו הוא דמיפסלי, כי איתזמו להו אטביחה איתזמו להו אגנבה, דהא תכד"ד כדבור דמי ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה, יעו"ש

והשתא היינו טעמא שהאחרונים אינם נענשין אף שהוזמו ג"כ מכיון דאמרינן אם הוזמו הראשונים נפסלה גם עדות האחרונים הואיל ובטלה מקצתה בטלה כולה א"כ אין האחרונים בני הזמה, דכיון שהוזמו הראשונים נמצא למפרע בשעה שהעידו האחרונים קו"פ בעדותם ועדותם בטלה ואין על האחרונים דין הזמה דעל עדות פסולה ליכא דין הזמה, ולענ"ד היא נכון מאד בס"ד: