מרחשת חלק ב רצא

שהיא מוזהרת כמותו משום עשה דידיה, יעו"ש, א"כ כאן לפי מה דס"ל לר"ת ז"ל דאשה אינה מצווה על השחתת זרע א"כ נהי דלגבה ליכא עשה דעונה דאילו אמרה לא בעינא ליתא לעשה, אבל מ"מ כיון שהיא אינה מצווה על השחתת זרע ואין כאן איסור עליה ועיקר האיסור הוא לגבי דידיה ועליו הא איכא עשה דעונה וע"כ מותר משום דאתי מצות עונה ודחי לאיסור דהשחתת זרע, ומותר שפיר לשמש במוך גם קודם תשמיש, ור"ת דס"ל דאסור קודם תשמיש הוא משום דלא ס"ל בהא דאילו אמרה לא בעינא כפירוש התוס' ישנים

ה) אולם לענ"ד נראה דבמצות עונה לא ניתן להאמר סברא זו דאילו אמרה לא בעינא דהא עיקר מאי דאמרינן דאילו אמרה לא בעינא ליתא לעשה הוא משום שיכולה למחול זכותה שנתנה לה תורה עליו שמוכרח לקחתה לו לאשה תחת אשר ענה אותה ומשום זה ג"כ אמרינן בב"מ (ל' א') מי דחינן איסורא מקמי ממונא והיא ג"כ משום דממון ניתן למחילה, ואילו אמר לא בעינא ליתא לעשה דהשבת אבדה כמו שכתב השמ"ק שם, ולפ"ז יש לומר דזה לא שייך במצות עונה כיון דהוא צער הגוף דלא ניתן למחילה כמו שכתב רש"י ז"ל בב"מ (נ"א א') דהא דאמר ר"י בדבר שבממון תנאו קיים היינו בשאר כסות אבל בעונה דהוא צער הגוף אי אפשר למחול, וע"כ יש לומר ג"כ דלא שייך בעונה סברא דאילו אמרה לא בעינא משום דעונה לא ניתן למחילה, א"כ מצוותה שפיר דחי לאיסור דהשחתת זרע

ו) והנה היש"ש כאן הפריז להקל בענין זה ואחז את החבל בשני ראשין כי תפס לעיקר בפירוש הא דמשמשות במוך כדעת רש"י כפי מה שהבינה ר"י בכתובות היינו קודם תשמיש וכמו שהביא הר"י ראי' מריש נדה, ומ"מ בפירוש דמשמשות תפס במושלם כשיטת ר"ת ז"ל דמשמשות היינו חייבות ושאר כל הנשים מותרות לשמש במוך אף קודם תשמיש משום דליכא כה"ג משום השחתת זרע דכאורחיה משמש ומידי דהוי אעקרה ואיילונית והכי באמת נראה פשטות קושית ר"ת ז"ל לפי מה שהביאו התוס' בכתובות דלר"ת מותר בכל גווני וליכא משום השחתת זרע כלל אף בהנחת המוך קודם תשמיש, יעו"ש ביש"ש שתפס כן להלכה

ולכאורה נראה קצת ראי' לזה דאף במנחת מוך קודם תשמיש ג"כ אין כאן משום השחתת זרע משום מטיל על העצים ועל האבנים, דלקמן (ד' ל"ד ב') איתא כל כ"ד חודש דש מבפנים וזורה מבחוץ דברי ר"א אמרו לו הללו אינו אלא כמעשי ער ואונן וכו' יעו"ש, והנה ודאי גם ר"א ס"ל דאסור להשחית זרע דהא ר"א אומר בנדה (י"ג א') דהאוחז באמה ומשתין כאלו מביא מבול לעולם אלמא דהוא מחמיר עוד יותר בענין דהשחתת זרע מרבנן, ואעפ"כ ס"ל לר"א כאן דדש מבפנים וזורה מבחוץ, וע"כ צ"ל דס"ל דמשום חשש סכנת היונק מתיר לשמש באופן זה וא"כ אם נפרש ונתפוס במושלם דהאי משמשות במוך הוא קודם תשמיש וכפירוש ר"י בכוונת רש"י וכמו שתופס כן לעיקר היש"ש א"כ תקשי אם איתא דיש במשמשת במוך משום השחתת זרע דהוי כמטיל על העצים ועל האבנים א"כ למאי הוצרך ר"מ לומר שתשמש במוך ואמאי לא התיר בפשיטות כר' אליעזר דדש מבפנים וזורה מבחוץ כיון דגם במשמשת במוך איכא משום השחתת זרע כמטיל על העצים ועל האבנים ואעפ"כ התיר משום סכנה א"כ כמו כן יתיר דש מבפנים וזורה מבחוץ דמאי שנא, אלא ודאי דמוך ליכא משום השחתת זרע כלל ואינו כמטיל על העצים ועל האבנים וע"כ דבר זה מותר אף בשאר נשים וכדעת היש"ש, והפירוש משמשות היינו חייבות אבל להיות זורה מבחוץ זה ודאי ס"ל לר"מ דאסור משום דהוי מעשה ער ואונן ולא הותר כה"ג וכדעת חכמים דאמרו לו, ודעת ר"א דמתיר בזורה מבחוץ אף דאפשר לשמש במוך קודם תשמיש דבזה ליכא איסורא יש לומר דס"ל דכה"ג ג"כ איכא חשש סכנה פן תתעבר שמא לא תשים את המוך יפה יפה ותבוא לידי עיבור וע"כ התיר משום חשש סכנה

ז) ומרווחנא בזה לפי דברינו דאף אם נאמר לדחות דר"מ ס"ל דבזורה מבחוץ הוי משחית זרע לבטלה ממש ומעשה ער ואונן ע"כ לא הותר בכה"ג דזה חמור טפי, וע"כ כיון דאפשר לשמש במוך דלא נראה כל כך כמשחית לבטלה בהדיא וע"כ לא התיר בזורה מבחוץ, מ"מ מדר"א נשמע לרבנן, לאו אמר ר"א דמשום חשש סכנה מותר לשמש בזורה מבחוץ ולא אמרינן דלא ישמש כלל עמה כיון דעושה איסור השחתת זרע גמור כה"ג, אלא ודאי משום מצוה דעונה שרי לעבור על איסור דהשחתת זרע א"כ ה"נ לר"מ דמתיר לשמש במוך אף דאיכא איסור משום השחתת זרע מ"מ לא אמרינן משום זה דלא תשמש כלל, וכמו שכתבנו לעיל דמצות עונה דחי לאיסור דהשחתת זרע

ח) אמנם כד נעיין בהא מילתא נראה דאין ראי' מדברי ר"א לדידן דמותר לעבור על איסור דהשחתת זרע כדי לקיים מצות עונה, דבאמת מצות עונה לא נאמרה בתורה בלשון עשה רק נאמרה בלשון לאו שארה כסותה ועונתה לא יגרע דהיינו דלא ימנע ממנה העונה בעונתה, ולפ"ז כיון שאינה עשה לא שייך לדון בזה משום עשה דוחה ל"ת, ורק בשמונע ממנה העונה הוא עובר בלאו דלא יגרע, ולפ"ז יש לומר דאין עבירה דוחה עבירה ואין הלאו דלא יגרע דוחה להאיסור דהשחתת זרע, אבל בדבר זה מצינו מחלוקת שנויה בזבחים (פ' ב') בין ר' אליעזר ורבי יהושע בניתנין מתן ארבע שנתערבו בניתנין מתן אחת דר"א ס"ל דינתנו במתן ד' דאם לא יתן יעבור על בל תגרע וע"כ מוטב יותר לעבור בקום ועשה על לאו דבל תוסיף כדי שלא יעבור על בל תגרע ויקיים ג"כ מצוה דניתנין במתן ד' ור"י ס"ל דשב ואל תעשה עדיף וע"כ אל יעבור בקום ועשה על לאו דבל תוסיף, יעו"ש, ולפ"ז יש לומר דגם כאן ר"א לשיטתיה דס"ל דמותר לעבור בידים על לאו כדי לקיים מצוה משום דמכח זה אינו עובר על לאו אחר, וה"נ במצות עונה ס"ל לר"א דמותר לקיים מצות עונה כדי שלא יעבור על לאו דלא יגרע ולעבור בידים על איסור השחתת זרע, ואף דשם הוא עביד מצוה ג"כ כדמחלק הגמ' בעירובין (ק' א') יעו"ש, יש לומר דה"נ מלבד הלאו דלא יגרע יש כאן מצוה בקיום מצות עונה כדאמרינן בחולין (קמ"א א') דגדול השלום וכו' לענין ציפורי מצורע יעו"ש, ומה"ט חשבינן לה בפסחים (ע"ב ע"ב) טועה בדבר מצוה, ויעוין בר"ן נדרים (ט"ו ב') יעוש"ה ואיכא ג"כ משום ופקדת נוך וכו' וע"כ שפיר ס"ל לר"א דמותר לעבור בידים על איסור דהשחתת זרע כדי שלא יעבור על לאו דלא יגרע, אבל לדידן דקימ"ל כר"י דשב ואל תעשה עדיף א"כ באמת משום מצות עונה לא הי' מותר לעבור על איסור דהשחתת זרע וזהו טעמם דאמרו לו. מעתה שבה ראייתנו למקומה דמוכח מדברי ר"מ דמותר לשמש במוך בג' נשים קודם תשמיש כפי פירוש ר"י ע"כ דליכא משום השחתת זרע כלל קודם תשמיש דאל"כ לא הוי מותר לשמש עמה גם בג' נשים דאין איסור דהשחתת זרע ניתר משום עבירת לאו דלא יגרע דעונה, ואלא ע"כ דאין כאן השחתת זרע כלל גם בשאר נשים וא"כ הא דמשמשות במוך הפירוש חייבות וכמו שתפס לעיקר היש"ש

ט) אבל כ"ז אם נפרש כפירוש רש"י דמשמשות במוך הוא קודם תשמיש שפיר מוכח כנ"ל דאין כאן איסור השחתת זרע כלל. אבל לפי דעת ר"ת דהפירוש במשמשות במוך הוא אחר תשמיש יש לומר באמת דהיינו טעמא דס"ל דקודם תשמיש אסור אף בג' נשים ולא מתירין משום חשש סכנה, משום דבאופן כזה מוטב שלא תשמש כל ולא תבוא לידי סכנה דאין עבירת לא יגרע דוחה לאיסור דהשחתת זרע וכמו שנתבאר, ולפי פירוש זה דמשמשות במוך הוא אחר תשמיש יש לומר ג"כ דבמוך כה"ג איכא איסור בשאר נשים משום דנשים ג"כ מצוות על השחתת זרע וכמו שהבין ר"ח ז"ל בכוונת רש"י בכתובות שם ואעפ"כ ג' נשים מותרות