מרחשת חלק א צח

ד) ולפ"ד בטעם הבה"ג ולפ"מ שכתבנו שאין זמן מלחמה בלילה ולפי דברי החינוך דמצות זכירה תלי' במצות מלחמה, לפ"ז בלילה שאינו זמן מלחמה מצות זכירה ג"כ אינה בלילה, מעתה גם קריאת המגילה שמצותה ביום ובלילה כמו שאמר ריב"ל (ד' א') חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום, מ"מ יש בזה הבדל בין חיוב היום ובין חיוב הלילה, דביום מצוותה ג"כ משום זכירת מחיית עמלק, אבל בלילה אין מצות קריאתה אלא משום פרסום הנס אבל לא משום מצוות זכירה, ולפ"ז בלילה חיוב קריאת האנשים והנשים שוה, דבשניהם אין מצותה אלא משום פרסום הנס. מעתה בלילה גם לדעת בה"ג נשים מוציאות אנשים שבזה חיובן שוה. ולפ"ז יש לישב קושית התוס' בערכין (ג' א') מהא דאמרינן שם הכל כשרין לקרות המגילה לרבות הנשים משמע דנשים מוציאות אנשים ג"כ, דלהוציא נשים פשיטא, ולפי האמור י"ל דמשנתנו דמרבה נשים להוציא אנשים הוא בלילה, שבזה נשים דמיין לאנשים, אבל ביום דמצות אנשים הוא ג"כ משום חיוב מצות זכירה נשים אין מוציאות אנשים וכמו שנתבאר, וזהו דעת בה"ג: ועיין (שמואל א' ל' י"ז) ויכם דוד מהנשף עד הערב ובברכות (ג' ב') מפרש היינו מצפרא ועד אורתא, ויש להטעים זה לפ"ד משום דמלחמת דוד היתה שם בעמלק שהיא מלחמת מצוה וע"כ כיוון ללחום בעמלק מלחמת ה' ביום ולא בלילה שאין זמן מצוותה וכנ"ל: ה) ובאמת נראה דשלש מצוות שנצטוו בנ"י בכניסתם לארץ כדאיתא בסנהדרין י"ט הקמת מלך מלחמת עמלק ובנין בית הבחירה כולן אינן נוהגות בנשים משום שכל אלו הן מצוות וחובות מדיניות שאינן מוטלות על הנשים, וכן נראה לי ראי' שהקמת מלך אינה מוטלת על הנשים ואינן מחויבות להשתדל בהקמתו מהא דאיתא בברכות (מ"ט א') אם לא אמר מלכות יצא שכן אינה בנשים ועבדים, וזה ודאי אין לפרש שאין מלכות בנשים משום שאין מקימין אשה למלך, כדאיתא בספרי ופסקה הרמב"ם ז"ל בה' מלכים פ"א ה"ה דמלך ולא מלכה, שא"כ מה"ט לחשוב ג"כ שכן אינה בגרים כדכתיב מקרב אחיך וכמו כן כהנים אסור להקים מהן מלך כמו שכ' הרמב"ן בפי' עה"ת פ' ויחי בשם הירושלמי על הכתוב לא יסור שבט מיהודה, ועוד מה ענין זה לזה וכי משום שאין מקימין אשה למלך אין לה להתפלל על מלכות בי"ד, א''ו שהכוונה ברורה שכן אינה במצות הקמת מלך, וע"כ דווקא נקט נשים ועבדים שכ"ז חובות מדיניות שאין הנשים מצוות עליהם, אבל גרים וכהנים אף שאין מקימין מהם מלכים מ"מ מחויבין הם בהקמת מלך על ישראל וכאמור. ושו"מ כן ג"כ בחינוך פ' שופטים שכ' וזאת מן המצוות המוטלות על הצבור כולם על הזכרים כי להם יאות לעשות בענינים אלה עכ"ל, הרי מבואר כמו שכ'. אולם במצות בנין בית הבחירה נראה מדברי הרמב"ם ז"ל פ"א מה' ביהב"ח שנשים חייבות כמו שכ' שם בהי"ב והכל חייבין לבנות ולסעד אנשים ונשים וכו', ולכאורה צ"ע הא אין בנין ביהמ"ק בלילה כמו שכ' שם, א"כ הו"ל מצות עשה שהז"ג שנשים פטורות, וצ"ל שהרמב"ם ס"ל כסברת הטו"א במגילה שמצוות כאלו שחיובן הוא בכל עת אלא שקיומן הוא ביום אינן מצוות שהז"ג, שלא כדעת התוס' בקדושין (כ"ט א'): ו) אולם בעיקר דברי החינוך שכתב דנשים דלאו בנות מלחמה נינהו אינן מחוייבות במחיית עמלק אף שהיא מלחמת חובה קשה מגמ' דסוטה (מ"ד ב') אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה, הרי שגם הנשים נצטוו על מלחמת חובה של יהושע והו"ה למלחמת עמלק דמ"ש, ושו"מ להמ"ח שעמד בזה והניח בצ"ע: ולדעתי נראה ליישב דעת החינוך, דודאי אין הנשים בנות מלחמה וכמש"כ, ומה שנתחייבו במלחמת חובה היינו דווקא במלחמת יהושע שהוא לכבוש א"י כמו שפרש"י שם והיינו משום שכבוש שבעה עממים מלבד מצות דהחרם תחרימם יש בה ג"כ מצות ישיבת א"י שהיא מצ"ע דאורייתא, כמו שכ' הרמב"ן בספר המצוות ובפי' עה"ת פ' מסעי, ובזה גם נשים חייבות משום שנוהגת בכל עת ובכל זמן וכדמוכח בסוף כתובות (ק"י ב') הכל מעלין לא"י ואין הכל מוציאין אחד הנשים ואחד האנשים, הרי שגם נשים מחוייבות במצות ישוב א"י וע"כ הן יוצאות לכבוש יהושע לסייע בכבוש א"י ולשבת בה, וקצת מוכיח כן לשון הש"ס בסוטה מלחמת יהושע לכבש ד"ה חובה דלכאורה מה צריך לטעם דלכבש תיפוק ליה משום החרם תחרימם, א"ו דמשום זה לא נצטוו נשים כלל ורק מטעם כבוש, אבל מצד המלחמה עצמה ומצות החרם תחרימם לא היו מצווין, ולפ"ז נוחים דברי החינוך דבמלחמת עמלק שאין בה משום כבוש וישוב א"י שהרי ארץ עמלק לא היתה מז' עממין ואינה בכלל א"י הנשים לא מצוות עליה. ועיין בהשגות הרמב"ן על ס' המצוות במצוות שהוסיף ותמצא שכ' כן לדייק מלשון הגמ': ז) ובסיומא דמס' כתובות אמרתי לבאר בזה ע"ד הפלפול מחלוקת הבבלי והירושלמי שם, דבבבלי אמרינן שם שכשם שהוא כופה אותה לעלות לא"י כך היא יכולה לכופו, אולם שם בירושלמי איתא שהוא יכול לכופה לעלות לא"י אבל היא אינה יכולה לכופו, ויעוי' שם ברא"ש בשם מוהר"ם מרוטנבורג מש"כ ליישב סתירה זו, אולם הטור בסי' ע"ה מאה"ע עמד על זה שעדיין קשה מ"ש הוא מהיא: ואמרתי דודאי מצות ישוב א"י נוהגת בנשים כבאנשים אבל מצוה זו אינה מתקיימת בישיבה לבדה, כי אם ג"כ בקנין קרקע בא"י, וכדמפורש בקרא וירשתם אותה וישבתם בה שצריך ירושה וישיבה ובחדא מינייהו אין המצוה מתקיימת, ולפ"ז באשה שיש לה בעל שמה שקנתה אשה קנה בעלה, אף אם יש לה קרקע של נכסי מלוג אינה יכולה לקיים מצות יא"י למ"ד ק"פ כקנין הגוף דמי א"כ הקרקע שלו ולא שלה, וכמו דאיתא בב"ק (צ' א') עבדי נכסי מלוג יוצאין בשן ועין לאיש אבל לא לאשה, וכגירסת התוס' שם, הרי שמחמת קנין פירות שיש להבעל חשוב שלו ולא שלה. אבל למ"ד ק"פ לאו כקה"ג דמי הוי שפיר של האשה, ואף בשיש לה בעל יכולה לקיים מצות ישוב א"י: ולפ"ז א"ש ומבוארת דעת הירושלמי שהוא יכול לכופה אבל לא היא, משום דסתם ירושלמי הוא ר' יוחנן וריו"ח א"ל ק"פ כקה"ג דמי, וע"כ ס"ל שאין היא יכולה לכופו משום שרצונה לקיים מצות יא"י משום שגם אם תעלה לא תקיים מצות יא"י משום שאין לה קרקע. אבל תלמודא דידן ס"ל כר"ל דא"ל ק"פ לאו כקה"ג דמי, והכי קימ"ל כמו שפסק רבא ביבמות (ל"ו א'), ע"כ גם היא יכולה לקיים מצות יא"י אף אם יש לה בעל וע"כ גם היא יכולה לכופו: ח) נחזור לענינינו דלפי דעת החינוך שהנשים אינן מחויבות במצות זכירה של מחיית עמלק, משום שאינן בנות מלחמה ולא נצטוו במצות מחיית עמלק א"ש דעת הבה"ג שאין הנשים מוציאות אנשים במקרא מגילה, וכמו שנת': אולם דעת הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' מגילה ה"ב שנשים מוציאות אנשים במקרא מגילה וכמו שכ' הה"מ שם, ולפמש"כ הרמב"ם ז"ל לטעמיה אזיל, שבפיה"מ סוטה פ' משוח מלחמה כתב וז"ל: אין מחלקת ביניהם שמלחמת שבעה עממין ומלחמת עמלק חובה יעו"ש, הרי מפורש דעתו ז"ל שגם מלחמת עמלק היא בכלל מלחמת חובה שע"ז שנו במשנתנו שם שכלה יוצאה מחופתה, ולטעמיה אזיל שאינו מונה מצות יא"י למצ''ע, וע"כ ס"ל דהטעם