מרחשת חלק א פח

במוהרש"א שם, וא"כ הכ"נ כיון דאויר הוי כסתום בסכך כשר א"כ הסכך פסול אינו אלא כסכך פסול ע"ג סכך כשר: ונראה שדעת התוס' כאן כמו שכ' הריטב"א בעירובין (ד' ח' א') בהא דבעינן קורה ע"ג מבוי, דלא אמרינן לבוד במקום שיש דבר המפסיק, והכ"נ כיון שהסכך פסול מפסיק שוב ל"א לבוד שיהא האויר כסתום בסכך כשר: ב) ובזה מתורץ קושית הר"ן על הא דאמרינן לעיל (ג' ב') שאם יש משפת חקק ולכותל פחות מג' כשרה וכתב רש"י דהיינו בשיש בהחקק שיעור הכשר סוכה, והקשה הר"ן אמאי לא נאמר לבוד והוי ממילא הכשר סוכה, ולפמש"כ הריטב"א שביש דבר המפסיק ל"א לבוד א"ש, שכאן נמי יש דבר המפסיק הקרקע שמהחקק עד הדפנות, ואי משום שנאמר לבוד לסמוך הדפנות להחקק אז לא יהי' שיעור הכשר סוכה, וז"נ: אולם אף דודאי ס"ל לרש"י ז"ל דלבוד ל"א בשיש דבר המפסיק, מ"מ א"ש מה דס"ל דסכך פסול פחות מג' מצטרף וישנים תחתיו משום שזה גופא הוי הלכה שפסל סוכה נידון כסוכה ומפרשינן לה בסכך פסול פחות מג', ולא מתורת לבוד אתינן עלה אלא שכך היא הלכה שנידון כסוכה בכה"ג, וכמו שאר דיני מחיצין וסככות, ונידון כסוכה משמע לגמרי אף לישון תחתיו כמו שהוכיח הר"ן שם מלשון זה, וניחא בפשיטות מה דסכך פסול פחות מג' מצטרף וישנים תחתיו: ג) ובזה נראה לבאר מה דס"ל לרש"י דבאויר פחות מג' אין ישנים תחתיו ולא אמרינן לבוד כמו שהקשו התוס', לפמש"כ הריטב"א בעירובין י"ד בהיתה קורתו אחת למעלה ואחת למטה בפחות מג' כשרה ובלבד שתהא העליונה למטה מעשרים, דהא דל"א לבוד כאלו העליונה לבוד להתחתונה שהיא למטה מעשרים, והוא משום דל"א לבוד אלא בשיש לומר לבוד משני צדדין, אבל באחת למעלה מעשרים ואחת למטה מעשרים דא"א לומר לבוד התחתונה להעליונה דא"כ יהי' שניהם למעלה מעשרים ופסולה, ע"כ ל"א ג"כ לבוד העליונה לאותה שלמטה משום דהוי לבוד רק מצד אחד יעו"ש, מעתה באויר פחות מג' סמוך לדפנות א"א לומר לבוד והוי כסתום רק אם נאמר לבוד הסכך כשר לדפנות, אבל להיפך שהדפנות יהי' לבוד לסכך כשר א"א, שאז יהי' פסול אם הדפנות הם ממין הפסול לסכך ומצד הדפנות יהי' כסתום בסכך פסול, ואי משום דסכך פסול פחות מג' נידון כסוכה ז"א שזהו מצד פסל סוכה שנידון כסוכה שהוא מכח הלכה, א"כ הוי תרי הלכתי דל"א, משום שמקודם צריכין אנו לומר לבוד דהוי כסתום ואח"כ אחר דהוי כסתום צריכין אנו להכשיר מכח הלכה דפסל סוכה נידון כסוכה ותרי הלכתי ל"א כמו שכ' הר"ן, וא"כ א"א לומר לבוד רק מצד הסכך כשר להדפנות וזה הוי לבוד מצד אחד דל"א כמו שכ' הריטב"א: ד) ועוד אני אומר באויר פחות מג' א"א לבוד אף כשהדפנות יהי' ממין הכשר בסכך, והוא משום דס"ל לרש"י שלא נאמרה הלכה דלבוד ולא מצינו דין לבוד שיהא כסתום רק במקום שא"צ שתהא הסתימה ממין מיוחד, כמו במחיצות וכה"ג דאמרינן לבוד והוי כסתום, משום שאין לנו נ"מ מאיזה דבר נעשו המחיצות כיון שכשרין הם מכל דבר בזה שפיר אמרינן לבוד והוי כסתום בדבר, יהי' מה שיהי', אבל בדבר שצריך מין מיוחד ל"א לבוד שיהא כסתום באותו מין, ולפ"ז לא שייך לומר באויר פחות מג' דהוי כסתום בסכך כשר, דז"א, דנהי דאמרינן דהוי כסתום אבל מאן יימר לנו דהוי כסתום באותו דבר ובאותו מין הכשר הצריך לסוכה: ולפ"ז א"ש מה דס"ל לרש"י דאויר פחות מג' אין ישנים תחתיו עפ"י מה שכתבנו דתרי הלכתי ל"א, ולפ"ז באויר פחות מג' שמתחלה צ"ל מכח הלכה דאויר פחות מג' חשוב כסתום מכח לבוד ואחר שעשינו אותו כסתום עדיין לא יצאנו בזה, דנהי דהוי כסתום מ"מ אין זה כסתום בסכך כשר וכמש"נ, אלא די"ל אף אם לא הוי כסכך כשר מ"מ לא גרע מסכך פסול דפחות מג' מצטרף וישנים תחתיו, אבל בזה הרי אנו צריכין לתרי הלכתי היינו לומר מקודם דהוי כסתום ואח"כ לדון בזה מכח הלכה דפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה וא"כ הוי תרי הלכתי דלא אמרינן, וע"כ א"ש דאויר פחות מג' אין ישנים תחתיו וכמבואר: היוצא מדברינו שאויר פחות מג' אף אם אמרינן לבוד אינו אלא כסתום אבל לאו דווקא במין הכשר והר"ז נחשב כסתום בדבר שאינו לא מין הכשר אבל ג"כ לא מין הפסול: ה) ובזה יתבאר לנו מילתא בטעמא מ"ט מצטרף אף שאין ישנים תחתיו, והוא שאם באנו לחקור בזה שהצריכה תורה בסוכה המינים המיוחדים הכשרים לסכך, אם הוא מצד כשרות אלו המינים לסכך או שהוא מצד פסלות המינים האחרים שאינם ראויין לסכך, והנ"מ אם נמצא איזה סכך שאין בו לא מהכשר הכשרים וגם לא מפסול הפסולים מה יהי' דינו, כמו דין שלפנינו באויר הסתום מכח לבוד דאמרינן דהוי כסתום אבל לא במין כשר ולהיפך ג"כ לא במין פסול שבזה אם נאמר שצריך דווקא מין הכשר אז לא מהני אויר סתום מכח לבוד, אבל אם עיקר הדבר הוא שצריך שלא יהא מן הפסולים אז באויר שהוא סתום ואיננו מן הפסולים יהי' כשר, אבל בזה נאמר לחלק, דלענין הכשר סוכה כדי לישב ולישון תחתיו ודאי צריך שיהא ממין הכשר, שכך אמרה תורה שיהא יושב תחת צל סוכה העשוי' ממינים הכשרים המיוחדים לזה אבל אם באמת יושב תחת צל ממין הכשר אלא לענין צירוף היינו כדי שלא לפסול הסוכה בזה דווקא אם הוא מין הפסול, ובאויר שהוא כסתום אבל אינו פסול אינו פוסל את הסוכה אף אם לא נאמר הלכתא שפסל סוכה נידון כסוכה, ולפ"ז היינו טעמא שמצטרף כיון שאינו סכך פסול אבל אין ישנים תחתיו משום דלישיבת הסוכה צריך דווקא סכך כשר וזה אינו מין סכך כשר ע"כ אין ישנים תחתיו: ו) ויעויין תוס' הנ"ל שהביאו ראי' מירושלמי ברכות כדעת רש"י דאויר פחות מג' אין ישנים תחתיו, ובזה יתבארו לנו דברי הירושלמי פ"ק דסוכה בדין העושה סוכתו כמין צריף או שסמכה לכותל שפסולה, שאם הגביהה מן הקרקע טפח או שהפליגה מן הכותל טפח כשרה, ובירושלמי שם מודה ר"א שאם היתה נתונה ע"ג ארבע אבנים או שאם היתה גבוהה מן הארץ פותח טפח כשרה, דמשמע מזה אפי' אותו טפח הוא אויר ג"כ כשרה והוא משום דאמרינן לבוד והוי כסתום ויש כאן מחיצה טפח, ומדנקט דווקא בהגביהה טפח כה"ג והיינו במחיצות אבל בהרחיק מן הכותל טפח לא נקט, ולפי דברינו מדוייק היטב דדווקא במחיצות שפיר אמרינן שיש כאן מחיצות כיון דהוי לבוד והוי כסתום, אבל בהרחיק מן הכותל א"א לומר לבוד כה"ג משום שאפי' אם נאמר לבוד והוי כסתום מ"מ הא צריך סכך כשר דליהוי גג של סכך כשר ובזה לא שייך לבוד וע"כ לא נקט הירושלמי כה"ג וכמו שכ': מיהו ראיתי שהתוס' (י"ט ב') ד"ה שאם הביאו ראי' מהירושלמי זה שגם אם הרחיק מן הכותל טפח אפי' הוא אויר ג"כ כשרה דנחשב כסתום מטעם לבוד, ולפמש"כ ז"א, והירושלמי דווקא במחיצות ס"ל כן אבל לא בגג ומדוייק לשון הירושלמי. אבל התוס' לטעמייהו בזה דס"ל דאויר הוי כסתום וישנים תחתיו, אבל לפי דעת רש"י ז''ל אינו כן. מיהו התוס' הביאו מלשון רש"י שם שגם