מרחשת חלק א פד

אויר מפסיק, וע"כ ברחבה ד' שפיר שלטה בה עינא גם למעלה מכ' והוצרכו לחלק משום דמבוי קצרה היא הקורה, וזוהי שיטת הערוך דברחבה ד' מהני גם למעלה מכ': ולפ"ז יש לקיים תירוצנו הנ"ל דרבה לטעמיה דסוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' כשרה כשהדפנות מגיעות לסכך, ומיירי הא דסיכך ע"ג מבוי בשהסוכה היא למעלה מכ' שהסוכה כשרה משום שהדפנות מגיעות לסכך, והסיכוך לא מהני להתיר משום קורה, משום די"ל דרבה ס"ל שאסור להשתמש תחת הקורה, ובקורה למעלה מכ' פסולה אף בקורה רחבה, וההכשר הוא רק משום לחי, ונוחין דברי התוס' בסוכה הנ"ל: ז) ובדברי הר"ן שכ' דמשו"ה ל"א פי תקרה יורד וסותם בסוכה משום דסוכה דירת עראי היא ולא חשובה תקרתה לומר בה פי תקרה וכו', א"כ איך אמרינן כאן מיגו דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת אדרבה דזה דהוי סוכה מיגרע גרע משום דהוי עראי בעלמא ולא חשובה כלל, כמו בפי תקרה וכו': ונראה דעד כאן לא כתב הר"ן דבסוכה דהוי עראי בעלמא ל"א פי תקרה וכו' אין זה אלא בסכך הסוכה, לפמש"כ התוס' (ב' א') ד"ה כי עביד דנהי דלא חיישינן בדפנות אם עביד להו קבע, מ"מ בסככה שעיקר סוכה על שם הסכך לא מתכשרא עד דעביד לה עראי יעו"ש, ולפ"ז ניחא דדווקא בפי תקרה וכו' שהוא בסכך הסוכה שבו צריכין אנו דווקא עראי ולא קבע ע"כ לא חשובה ולא אמרינן בה פי תקרה, משא"כ בדפנות דלא חיישינן אי עביד להו קבע שפיר אית בהו חשיבות ואמרינן בה מיגו דהוי דופן לענין סוכה הויא דופן לענין שבת: ח) ובזה אני אומר ליישב מה שהקשו רבותינו האחרונים ז"ל בהא דאמרינן מיגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה, הא אמרינן לקמן כ"ג דבעינן סוכה הראוי' לשבעה, וכאן הא אינה ראוי' רק לשבת שבסוכה ולא לכל שבעת ימי החג, אולם לפמש"כ י"ל ג"כ דהא דבעינן סוכה הראוי' לשבעה אינו אלא לענין הסכך, שכל סוכה הנזכר בכתוב סכך משמע, כמו שכ' רש"י בסוכה (י"ב א') ד"ה וכולן. וכ"כ הרא"ש לענין איסור עצי סוכה דכל מאי דדרשינן מחג הסוכות היינו דווקא בסכך יעו"ש, וע"כ דווקא בעושה סוכה על גבי בהמה שאינו יכול לעלות עליה ביו"ט גם סכך הסוכה הוא בפסול, שכל הסוכה והסכך בכלל עומדת בפסול, משא"כ בכאן שבשבת יש כאן מחיצות שלמות אלא שאין המחיצות ראויות לאחר השבת, אבל הסכך הוא ראוי וכשר לכל שבעה ורק המחיצות אינן ראויות לשבעה, ובהן לא בעינן כלל שיהו ראויות לשבעה דחג הסוכות בסכך הוא דכתוב ולא במחיצות. ולר' יאשיה (ז' ב') דס"ל מחיצות כסכך בעינן ולדידיה כתב הראבי"ה במרדכי שכל דיני סכך בעינן גם במחיצות ואף פסולת גרן ויקב, לדידיה באמת סוכה כזו פסולה תהוי משום דלא הוי סוכה הראוי' לשבעה משום שהמחיצות אינן ראויות לשבעה ופסול הוא לר' יאשיה: ה) ובזה נוחין לי דברי התוס' שם ד"ה שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים שכתבו וז"ל: אין זה כר' יאשי' דבסמוך דבעי מחיצות כסכך צלתו מרובה מחמתו עכ"ל, שתמוה למאי הוצרכו להשמיענו כזאת שהרי מילתא דפשיטא היא דלר' יאשי' אינו כן, ולפמש"כ נראה שבאו לתרץ מה שיש להקשות מאי פריך אביי מברייתא דיתרה שבת על סוכה וכו' מאי לאו יתרה שבת דסוכה אסורה ול"א מיגו, הא מצינן לאוקמי ברייתא זו כר' יאשי' ולדידיה ודאי ל"א מיגו משום דמ"מ פסולה מפני שאינה סוכה הראוי' לשבעה דלדידיה גם במחיצות בעינן שיהו ראויין לשבעה, ולק"מ מזה על רבא, וע"כ כתבו התוס' שאין זה כר' יאשי' וכו' והיינו משום דע"כ ליכא לאוקמי ברייתא זו כר' יאשי' דהא מכשיר כאן בשאין בין קנה לחבירו ג' טפחים וזה אינו לר' יאשי', וע"כ ברייתא זו דלא כר"י ושפיר מקשה מכאן לרבא אמאי ל"א מיגו והר"ז נכון: ובק"נ פ"ק סי' י' הקשה לר"י לפמש"כ הראבי"ה דלדידיה כל פסולי סכך פסול גם בדפנות, א"כ למאי נאמרה לדידיה הלכתא דדופן עקומה בסכך פסול, ויעו"ש מש"כ בזה, ולדעתי נראה פשוט דש"ס ערוך הוא לעיל (ד' א') היתה גבוהה מעשרים אמה ועשה איצטבא באמצע דאמרינן דופן עקומה, והא בזה ליכא פסול סכך כלל בדפנות, ואעפ"כ הי' פסול אי לאו הלכתא דדופן עקומה: י) ומכח מאי שכתב הראבי"ה דלר' יאשי' בעינן פסולת גרן ויקב גם במחיצות אני אומר שמזה מוכח ג"כ כמו שכ' רבותינו הראשונים ז"ל, שזה שאמר אביי שם ע"כ כולהו ס"ל דסוכה דירת קבע בעינן שאין זה אלא שיטה ואין אחד מודה בדינו של חבירו, כמו שכ' התוס' והר"ן שם, שאביי חשיב שם שר"י ור' יאשי' ס"ל דירת קבע בעינן ע"כ צ"ל שר' יהודה אינו מודה בדינו של ר' יאשי' דמחיצות כסכך בעינן. דלדעת ר' יאשי' בעינן גם בדפנות פסולת גרן ויקב, א"כ לר' יהודה דס"ל לקמן (ל"ז ב') שסוכה אינה כשרה אלא בסכך של ד' מינים, ואם נאמר שהמחיצות כסכך בעינן א"כ גם המחיצות צריכות להיות מד' מינים, וזה אינו לר' יהודה שהרי פרכינן שם לר"י מקרא דעזרא ומשני ההיא לדפנות, אלמא לר"י כשר לדפנות מה שפסול לסכך וזה אינו לר' יאשי', ומוכח ע"כ מזה דלא ס"ל כחדא בכולהו: יא) אולם אי קשיא לי הא קשיא לי, איך חשיב אביי לר' יאשי' דס"ל דסוכה דירת קבע בעינן אדרבה הא מכח זה דס"ל דמחיצות כסכך בעינן ע"כ דבעינן דווקא דירת עראי לפמש"כ התוס' לעיל שעיקר סוכה על שם הסככה ובסככה ודאי לא מתכשרה עד דעביד לה עראי, ולפ"ז כיון דבסכך בעינן ודאי עראי, א"כ לריא"ש דמחיצות כסכך גם בהדפנות בעינן שיהו עראי, ואיך מוכיח מכאן דדירת קבע בעינן שהרי זה ההיפך מן הקצה אל הקצה שבתי וראיתי דלק"מ, די"ל שזה שכ' התוס' דסככה ודאי לא מתכשרא אלא בעראי לא כתבו כן אליבא דידן דס"ל דסוכה דירת עראי בעינן בזה חילקו שזה שיכול לעשות הדפנות אפי' מחיצות של ברזל אין זה אלא בדפנות משום דלא בעינן בדפנות עראין ממש אלא ראויין לדירת עראי ולא למעלה מכ', אבל בהסכך שהוא עיקר הסוכה ועל שם הסכך נקראת סוכה בזה בעינן שיהא עראי ממש ולא קבע, וכ"ז לדידן דס"ל דירת עראי בעינן, אבל לר"י דס"ל דסוכה דירת קבע היא ס"ל שגם הסכך בעינן קבע, וע"כ לריא"ש דס"ל דדפנות כסכך מוכח דס"ל דסוכה דירת קבע היא ולדידיה בין הדפנות בין הסכך צריכין להיות קבע ולא עראי בעלמא: וראי' לדבר דלר' יהודה דס"ל דירת קבע בעינן ס"ל שגם הסכך בעינן קבע מהא דאיתא לקמן (כ"א ב') בשסמך הסוכה על כרעי המטה שר"י פוסל משום דדירת קבע בעינן, ומ"מ קאמר אביי שם לא שנו אלא סמך אבל סיכך ע"ג המטה כשרה, ופירש"י היינו שסמך הסכך ע"ג יתדות ורק המטה נעשה דפנות להסוכה שאז כשרה משום שהסכך הוא קבוע, הרי מבואר ההיפך שעיקר הקבע לר"י צריך להיות בהסכך אבל לא בהדפנות, אלא ודאי כדאמרן שהתוס' לא כתבו כן אלא לחכמים דר"י דס"ל דירת עראי בעינן: אבל לפ"ז תשאר קושית התוס' שם אמאי הוו גשמים סימן קללה בחג יחזקנו בנסרים לר"י, והא ר"י ודאי ג"כ ס"ל דסימן קללה הוא שהרי בתענית (ב' א') ס"ל שאינו מזכיר גבורות רק ביו"ט האחרון של חג יעו"ש, וצ"ע: