מרחשת חלק א פג

הי' כאן אף אם לא היינו אומרין מיגו כיון שהסוכה מקורה ולא הוי רשוק"ר מדאורייתא כלל: ואולי נאמר בדעת הר''ן ז"ל דבסוכה אף שמקורה היא מ"מ לא חשיבא משום זה רשוה"ר מקורה שיהי' פטור לפמש"כ הר"ן ז"ל עצמו לקמן בפירקין בסיכך ע"ג אכסדרה דמשו"ה לא אמרינן בסוכה עצמה פי תקרה יורד וסותם, דלא אמרינן כן אלא בבנין קבוע אבל לא בסוכה דעראי בעלמא היא יעו"ש, ולפ"ז יש לומר הכנ"מ אף דרשוה"ר מקורה פטור היינו דווקא היכא דקרויו הוא דרך בנין קבוע, אבל בסוכה דעראי בעלמא היא לא חשיבא משום זה מקורה וכמאן דליתא דמי: ג) ובזה הנני אומר ליישב מה שקשה לי בדברי התוס' ע"ב שכתבו דמיירי במבוי סתום משלש רוחות וכגון שסיכך לצד הלחי ולפנים לצד הבתים שברוח ג' לא סיכך דהשתא אין לסוכה זו אלא שתי מחיצות ולחי אחד יעו"ש, ונתקשיתי בה טובא כיון שהמבוי מקורה משתי רוחותיו א"כ המבוי בלא"ה ניתר מטעם קורה כדין קורה שנתונה על גבי מבוי ולא מועיל הלחי ול"מ להתרת המבוי, וא"כ מאי שייך מיגו דמהני לענין שבת הא לא מהני ולא מידי דהמבוי בלא"ה יש לו קורה וניתר בקורה, ואף אם ת"ל שסיכך בקנים דקים ואינם בריאים כדי לקבל אריח לרחבו שאין זה קורה להתרת מבוי, מ"מ הא קימ"ל בעירובין י"ב שקורה רחבה ארבעה אע"פ שאינה בריאה, ומשמע שם אפי' בקנים ובקשים משתרי כל שרחבה ארבעה, א"כ סוכה זו שמשכה ז' טפחים אף אם סיכוכה אינה בריאה לקבל אריח ג"כ כשרה להתרת המבוי וא"כ הלחי לא מהני ול"מ ומאי מיגו שייך הכא: ד) וסבור הייתי לומר לפמש"כ הרא"ש כאן שהגירסא הוא רבה ולא רבא, ולפ"ז י"ל דרבה לטעמיה דס"ל למעלה (ב' ב') שסוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה כשרה כשהדפנות מגיעות לסכך ומיירי הכא ג"כ כשהסוכה גבוהה למעלה מכ' דמ"מ כשרה כיון שהמחיצות המבוי מגיעות לסכך, אבל המבוי לענין שבת לא מתכשר בשהקורה למעלה מכ', דקורה שהניחה למעלה מכ' פסולה אף בדפנות מגיעות לסכך כמו שכ' התוס' למעלה (ב' ב'), וא"כ שפיר צריך לחי כדי להתיר המבוי והוי שפיר מגו: אבל כד נעיין בזה יש להסתפק לפמש"כ התוס' לעיל שם דמשו"ה בקורה שהיא למעלה מכ' פסולה אף בשהדפנות מגיעות להקירה, משום שקורה שאינה רחבה אלא טפח לא שליט בה עינא משא"כ בסוכה דרויחא טובא וכ"כ הר"ן, ולפ"ז בקורה שהיא כל משך סוכה י"ל דמהני שפיר אף בשהיא למעלה מכ' וכמו סוכה: ולכאורה מל' הגמ' בעירובין (ג' א') רחבה אע"פ שאינה בריאה ואם יש לה אמלתרא אפי' בגבוהה מכ' כשרה, משמע לכאורה דדווקא באמלתרא כן אבל ברחבה ד' לא מהני יותר מכ' מדלא עריב ותני להו בהדדי דרחבה אע"פ שאינה בריאה כשרה ג"כ בגבוהה מכ' ולפ"ז א"ש תירוצנו הנ"ל: אבא ראיתי בירושלמי פ"ק דעירובין דאמר התם דמבוי מקורה א"צ כלום ואם יש לה מלתרא רחבה ד' כשרה ויעו"ש במפרשיו דהיינו למעלה מכ', ומבואר בהדיא דברחבה ד' כשרה אפי' בלמעלה מכ'. שו"ר להערוך על הא דאמרינן שם מאי אמלתרא פסקי דארזא שמפרש היינו רחבה ד' יעו"ש הרי מבואר גם בגמ' דידן שרחבה ד' כשרה אף למעלה מכ' ונדחה תירוצי הנ"ל: אכן לפי דברי הר"ן שהבאתי דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם בסוכה משום דעראי בעלמא היא, לפ"ז א"ש דהא עיקר מאי דאמרינן שקורה מתרת במבוי הוא משום דאמרינן פי תקרה יורד וסותם בין למ"ד משום היכר בין לפיל משום מחיצה, כדמוכח בעירובין (ח' ב') חודו החיצון וכו' חודו הפנימי יורד וסותם, ויעו"ש ה' א' וברש"י ד"ה ומ"ד, ולפ"ז בסוכה דלא אמרינן בה פי תקרה יורד וסותם משום דעראי היא לא מהני להיות קורה להתרת המבוי, וע"כ צריך הלחי להיתר המבוי ואמרינן שפיר מיגו: ה) אולם פירוש הערוך דאמלתרא היינו שרחבה ד' תמוה לי שא"כ מאי האי דקאמר שם בעירובין והרי סוכה דנפישי משכי וקאמרי רבנן דלא, ולפירושו דפסקי דארזי היינו רחבה ד' הא כה"ג גם בסוכה כשרה בלמעלה מכ' אם הדפנות מגיעות לסכך אלא שבקורה שהיא טפח דפנות מגיעות לקורה לא מועילות אבל ברחבה ד' דרויחי שפיר הוי כמו סוכה, ומאי מקשה מסוכה אדרבה דזה הוי ממש כמו בסוכה: ועוד יותר יגדל הפלא הלא מארא דשמעתא מאי אמלתרא פסקי דארזי הוא רב דימי אמרי במערבא ובמכילתין סוכה (י' א') איתא כי אתא רב דימי אמרי במערבא אם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות א"ב יעו"ש, דמוקי מחלוקת ר"י ורבנן באם אין דיורין בעליונה היינו ביכולה לקבל כרים וכסתות ע"י הדחק, וברי"ף ריש פירקין הוכיח מסוגיא זו דקימ"ל כרבא דמחלוקת ר"י ורבנן בסוכה שהיא למעלה מכ' הוא משום דר"י ס"ל דסוכה דירת קבע היא ולרבנן דירת עראי היא ולמעלה מכ' דירת קבע היא, יעו"ש במלחמות ובר"ן שפירשו כן כוונת הרי"ף, ומוכח מזה דר"ד אמרי במערבא ס"ל דמחלוקת ר"י ורבנן בסוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' הוא משום דלר"י סוכה דירת קבע היא ולרבנן דירת עראי בעינן יעו"ש, ולפי טעם זה אפי' בדפנות מגיעות לסכך ג"כ פסולה בגבוהה מכ' כמבואר בריש פירקין, ולפ"ז עוד יותר יקשה מאי מקשה מסוכה דנפיש משכיה הא לר"ד אמרי במערבא אין הטעם דסוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' שפסולה משום דלא שליט בה עינא אלא משום דדירת עראי בעינן, משא"כ בקורה דמשום היכירא כיון דנפיש משכיה איכא היכירא דשליט בה עינא: ו) והנראה ביישוב קושיתנו זו ועל שיטת הערוך דס"ל דברחבה ד' כשרה הקורה אפי' היא למעלה מכ', והוא עפ"י המבואר בעירובין שם (ד' ב') מחלוקת אם מותר להשתמש תחת הקורה, ואיתא שם מחלוקת אביי ורב יוסף באם בא למעטו דלרב יוסף ממעטו טפח ולאביי ארבעה טפחים, ומפרש התם טעם מחלקתן דאביי ס"ל אסור להשתמש תחת הקורה וההיכר הוא לבראי להעומדים חוץ מהקורה וע"כ צריך מקום ד', ולר"י הוא דס"ל שמותר להשתמש תחת הקורה וההיכר הוא להעומדים תחת הקורה וע"כ סגי בטפח, ומבואר מזה דלמאן דאסר להשתמש תחת הקורה עיקר ההיכר הוא להעומדים לבראי הרחק מן הקורה, והנה מאי דאמרינן כשהדפנות מגיעות לסכך אפי' למעלה מכ' שלטא בה עינא הוא משום שכל שאין אויר מפסיק בין מחיצות לסכך שאין כאן אויר לפזר חוש הראי' העין שולטת גם למעלה מכ', כמוש"כ הב"י בטור ה' חנוכה סי' תרע"א לדעת רבנו יואל שבנר חנוכה שהניחה למעלה מכ' כשרה בבית, כיון שהכותלים מגיעים לגג הבית דכיון שאין אויר המפסיק בינתים האדם יוכל להביט למעלה כל מה שירצה, ולפ"ז בקורה כיון שאסור להשתמש תחת הקורה וההיכר הוא לאותן העומדים חוץ מהקורה, והא חוץ מהקורה שולט שם האויר ומפסיק ומפזר חוש הראי' א"כ אף בקורה רחבה לא מהני למעלה מכ' כיון שיש שם אויר שולט להפסיק את הראי' ולפ"ז י"ל שקושית הגמ' בעירובין מ"ש מסוכה הוא למ"ד אסור להשתמש תחת הקורה, ע"כ לא מהני מידי רוחב הקורה כיון שצריך ההיכר לאותם העומדים חוץ מהקורה וחוץ מהקורה שולט האויר ומפזר חוש הראי', אבל התוס' והר"ן בסוכה שחלקו בין סוכה למבוי משום דקורת המבוי קצרה הוא משום דאנן קימ"ל מותר להשתמש תחת הקורה וההכר הוא להעומדים תחת הקורה ושם אין עיין בלוח השמטות ותיקונים שבסוף הספר